נגד רגיל מתואר באמצעות התנגדותו החשמלית. ברכיב ממְריסטיבי, מצב ההולכה תלוי גם בהיסטוריה של האותות שהופעלו עליו. פעימת מתח יכולה לשנות את החומר בתוך הרכיב, וכך להשאיר מצב שאפשר לקרוא בהמשך. השם משלב זיכרון והתנגדות, ומשמש בתחום לתיאור משפחה של התקנים בעלי התנהגות כזאת.
במימושים מסוימים השינוי נובע מהיווצרות או שינוי של נתיב הולכה זעיר בחומר. אפשר לייצג מידע באמצעות מצבי התנגדות נבדלים, ולעיתים באמצעות כמה רמות ביניים. הרעיון מעניין במיוחד לרשתות עצביות: מוליכות יכולה לייצג את המשקל של חיבור, במקום לשמור אותו בזיכרון נפרד ולהעביר אותו בכל פעולה.
יש להבחין בין זיכרונות התנגדותיים לבין מאיצי AI אנלוגיים המבוססים עליהם, שעדיין דורשים פיתוח ומדידה קפדניים. אחידות בין רכיבים, עמידות לשינויים ודיוק הקריאה הם אתגרים מרכזיים. גם הזיכרון אינו תמיד קבוע: ברכיבים דינמיים המצב דועך, תכונה שיכולה להועיל דווקא למחשוב רזרבואר. הדמיון לסינפסה הוא תפקודי ומוגבל; הוא אינו הופך את השבב לרקמה חיה.