החללית Dawn הגיעה לווסטה ולקרס בעזרת מנועים יוניים. במקום פרץ דחף קצר וחזק כמו בשיגור רקטה, המנועים סיפקו דחף קטן לאורך זמן. השינוי המצטבר במהירות אפשר לבצע מסע שהיה דורש כמות גדולה בהרבה של חומר הודף בשיטת הנעה אחרת.
במנוע יוני מן הסוג ששימש את Dawn, גז קסנון מקבל מטען חשמלי והופך ליונים. שדה חשמלי מאיץ אותם החוצה, ותגובת החללית לפליטה דוחפת אותה בכיוון הנגדי. מקור חשמל, למשל לוחות סולאריים, מספק את האנרגיה. זו אחת ממשפחות ההנעה החשמלית לחלל, עם מנגנון מסוים משלה.
הנעה יונית היא טכנולוגיה קיימת ומוכחת במשימות חלל. היא חסכונית בחומר הודף, אך הדחף הנמוך אינו מתאים להמראה מפני כדור הארץ. נדרש גם מקור חשמל מספק ומשך פעולה מתאים למשימה. המונח חשוב במיוחד כשקוראים על ״מנועי העתיד״: כאן ידוע מה מספק את האנרגיה ומה נפלט מהמנוע. העובדה שהאנרגיה חשמלית אינה הופכת את המערכת להנעה ללא חומר הודף, וההבחנה הזאת מונעת ערבוב בין מנוע עובד לבין הצעות שטרם הודגמו.