מחשב אינו חייב להיות בנוי רק מטרנזיסטורים. במחשוב ביולוגי משתמשים במרכיבים ביולוגיים כדי לייצג מידע ולעבד אותו. זהו שם למשפחת גישות: תגובות בין מולקולות DNA, מעגלים מתוכננים בתאים ורשתות של תאי עצב. המשותף הוא שהפעילות הפיזית או הכימית של המערכת משתתפת בחישוב עצמו.
במעגל מולקולרי, למשל, נוכחות של רצף מסוים יכולה להפעיל תגובה שמייצרת אות מוצא. שילוב תגובות מאפשר לבנות פעולות לוגיות. לעומת זאת, כתיבת קובץ ברצפי DNA ושמירתו היא אחסון מידע; היא אינה בהכרח מחשוב. במחקר על רקמות עצביות, האתגר הוא להזין קלט, למדוד תגובה וליצור קשר שניתן לשחזר בין השניים.
יישומים אפשריים כוללים חישה ביולוגית ועיבוד מידע בתוך סביבה תאית. זהו תחום מחקר, ולא תחליף זמין למחשב אישי. קצב התגובות, תנאי הסביבה, יציבות המערכת וקריאת התוצאה מגבילים את השימוש. החיבור לאינטליגנציה אורגנואידית ברור, אבל המושג רחב ממנה: מעגל DNA אינו מוח, ועיבוד מידע ברקמה אינו מוכיח כשלעצמו קיום תודעה.