המעבדה החריגה בבית הספר להנדסה
מעבדת Princeton Engineering Anomalies Research נוסדה ב 1979 בהובלת רוברט ג'אן, שהיה דיקן בית הספר להנדסה, וברנדה דאן. השאלה הייתה פשוטה לניסוח וקשה לעיכול: האם כוונה של אדם יכולה ליצור סטייה זעירה בתהליך פיזיקלי אקראי? המעבדה פעלה עד 2007 והותירה ארכיון של פרוטוקולים, מכשירים, תוצאות והתכתבויות השמור באוניברסיטת פרינסטון.
גבוה, נמוך ובסיס
המפעיל ישב מול Random Event Generator שהתבסס על רעש אלקטרוני וניסה בשלבים נפרדים לגרום ליותר תוצאות גבוהות, ליותר נמוכות או להשאיר קו בסיס. כל רצף נראה אקראי לחלוטין. הניתוח לא חיפש פגיעה דרמטית במכונה אלא הסטה זעירה בממוצע של מספר עצום של ביטים, כמו מטבע שנוטה בשבריר אחוז לכיוון שהתבקש.
אפקט קטן בתוך מאגר ענק
החוקרים דיווחו שהפער בכל ניסוי היה קטן מאוד, אך הצטברות של מיליוני ניסיונות יצרה הפרדה סטטיסטית בין כוונות גבוה ונמוך. הם בחנו מפעילים שונים, מרחקים וזמנים, וכן מכונות מכניות כמו מפל כדורים. מבחינתם התוצאה לא תיארה כוח רצוני פשוט, אלא קשר עדין בין מפעיל למערכת, שהושפע מאופי המפגש יותר מאשר מעוצמת המאמץ.
מה PEAR שינתה
המורשת של PEAR היא עצם הניסיון להפוך שאלה על תודעה ומקרה להנדסה מדידה. המבקרים התמקדו בגודל האפקט, בסטטיסטיקה ובשחזור, ואילו אנשי המעבדה טענו שעשרות שנים של נתונים מצביעות על חריגה עקבית. הארכיון מאפשר לקרוא את הסיפור לא כאנקדוטה על כפיות מתכופפות, אלא כתוכנית מחקר ארוכה שבנתה מכשירים כדי לבדוק אם לצופה יש תפקיד בתוך הפיזיקה של המקרה.