המחברות של יצחק בנטוב: מה אשתו שמרה ומה באמת הגיע למסמך Gateway

מה מירטלה מספרת בסרטון

מירטלה מציגה את המחברות והרעיונות המקוריים של בעלה כעבודה רחבה בהרבה מן האזכורים שהופיעו מאוחר יותר במסמכי הממשל. היא מתארת אדם שחקר תודעה, תהודה ומבנה המציאות באופן עצמאי, ואת תפקידה בשמירת החומר שהותיר. דבריה הם עדות ממקור ראשון על עבודתו ועל הכתבים שנשארו בביתם. הסרטון מחבר את העדות הזאת למותו הפתאומי ולהופעת רעיונותיו במסמך Gateway. זהו תקציר נאמן של דבריה ושל המסר המרכזי, לא העתקה מילה במילה, משום שהסרטון אינו מספק תמליל רשמי.

מי הייתה מירטלה ומה היא שמרה

מירטלה בנטוב לא הייתה רק דמות ברקע. לאחר מותו של יצחק היא עבדה עם הרשימות, הטקסטים והציורים שהשאיר והביאה אותם לצורת ספר. A Cosmic Book on the Mechanics of Creation פורסם בשנת 1982 ונושא את שמות שניהם. הרשומה הביבליוגרפית מתארת ספר מאויר בן 105 עמודים, והמהדורות המאוחרות מציגות אותו כעבודה שהושלמה מן החומר שהותיר. זו הראיה הברורה ביותר לכך שהמחברות נשמרו אצלה ושימשו לפרסום, לא לכך שנעלמו בארכיון מודיעיני.

בנטוב היה ממציא מעשי לצד היותו הוגה נועז. פטנט אמריקאי שלו מתאר מנגנון שליטה שיכול לשמש צנתר גמיש בעל קצה ניתן להיגוי. במקביל הוא חקר במדיטציה את היחסים בין פעימת הלב, תנודות הגוף, פעילות המוח וחוויית הזמן. בספר Stalking the Wild Pendulum משנת 1977 הוא חיבר בין תצפיות גופניות, הולוגרמות, תהודה ומודל קוסמולוגי של תודעה. חלק מן הרעיונות היו השערות יצירתיות ולא תוצאות של ניסוי מבוקר, אך השפה ההנדסית והאיורים הפכו אותם לנגישים ומשפיעים.

בדו״ח מ 9 ביוני 1983 כותב מקדונל שנעזר במודלים הביו רפואיים של בנטוב כדי להסביר את ההשפעות האפשריות של מדיטציה ו Hemi Sync. הוא מתאר תנודות זעירות של הגוף, תהודה, תבניות התאבכות והולוגרמה, ובהמשך מרחיב את הרעיונות למודל של זמן ותודעה. שמו של בנטוב מופיע בגוף המסמך וספרו מופיע בביבליוגרפיה. זו השפעה גלויה ומתועדת. היא אינה מוסתרת והיא אינה מוכיחה שהחומר הועתק ממחברת פרטית.

הכינוי נפוץ משום שהקובץ נמצא באתר CIA Reading Room ונושא סימון ארכיוני של הסוכנות. אבל מחברו היה קצין מודיעין בצבא ארצות הברית והוא הכין אותו עבור המערך הצבאי בפורט מיד. הארכיון שבו מסמך נשמר אינו בהכרח הגוף שכתב אותו. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד כאשר כותרת הסרטון הופכת שימוש מתועד בספר שפורסם לציבור לטענה על גניבת חומר פרטי.

הפרט המפורסם על דף חסר שייך לדו״ח Gateway ולא למחברות האישיות של בנטוב. כאשר העותק נחשף בארכיון CIA בשנת 2003, עמוד 25 נעדר ממנו. העמוד נמצא בשנת 2021 בארכיון מכון מונרו והוחזר לרצף המסמך. הוא ממשיך את הדיון במוחלט, ביקום ההולוגרפי, בתודעה ובדמיון בין המודל הספירלי למסורות רוחניות עתיקות. הוא אינו מכיל הודאה בלקיחת מחברות ואינו מוכיח שההשמטה נעשתה בכוונה. הסיבה לכך שלא נכלל בעותק ששוחרר עדיין אינה ידועה בפומבי.

בנטוב נהרג ב 25 במאי 1979 בהתרסקות טיסה 191 של אמריקן איירליינס, כשהיה בן 55 בלבד ובטרם השלים את הספר שעליו עבד. המטוס התרסק מיד לאחר ההמראה משיקגו ביום בהיר, לאחר שהמנוע השמאלי והמתלה שלו נקרעו מן הכנף. כל 271 האנשים שהיו במטוס נהרגו, ובהם בנטוב, ושני אנשים נוספים נהרגו על הקרקע. הצירוף מעורר שאלות קשות: חוקר בעל רעיונות חריגים מת זמן קצר לאחר שפרסם את ספרו המרכזי, כתב היד הבא נשאר בלתי גמור, וכעבור ארבע שנים רעיונותיו הופיעו בתוך דו״ח מודיעיני מסווג. מנקודת המבט של משפחתו ושל מי שעוקבים אחר מורשתו, זו השתלשלות מוזרה מאוד שאי אפשר שלא לבחון.

חקירת המועצה הלאומית לבטיחות בתחבורה קבעה שהמנוע נפרד בעקבות נזק שנגרם בהליכי תחזוקה לא תקינים. הנזק הוביל לקריסת מבנה המתלה, לחזרת מדפי שפת ההתקפה בכנף השמאלית ולכשל במערכות האזהרה ברגע קריטי. זו חקירה הנדסית מפורטת של אסון שבו נהרגו מאות אנשים, ואין בה ראיה שבנטוב היה יעד. עם זאת, הדו״ח מסביר כיצד המטוס התרסק ואינו עונה על השאלה מדוע דווקא מסלול חייו של בנטוב נקטע לפני השלמת כתביו. החשד נובע מן העיתוי וממה שקרה לרעיונותיו אחר כך, לא מראיה פומבית לחבלה מכוונת.

החלק החריג אינו שמישהו העלים את בנטוב מן ההיסטוריה, אלא שממציא ישראלי עצמאי כתב ספר ספקולטיבי על גוף ותודעה, ולאחר מותו קצין מודיעין אמריקאי השתמש בו כמקור מרכזי בניסיון להעריך תוכנית אימון תודעתית. מירטלה מנעה מן החלק האחרון של עבודתו להיעלם והפכה רשימות וציורים לספר. כך נוצר מסלול מתועד מן הסדנה והמדיטציה של בנטוב אל ספר מודפס, ומשם אל דו״ח צבאי מסווג שנחשף לציבור שנים מאוחר יותר.

כדי לבסס את הטענה שבכותרת יידרשו רשימת מחברות מקורית, תיעוד של מי החזיק בהן, מסמך החרמה או העברה, עדות ישירה שניתנת לבדיקה והתאמה בין עמוד פרטי שלא פורסם לבין חומר ממשלתי מאוחר. החומר הפתוח מראה ציטוט מספר שראה אור בשנת 1977 והמשך שפורסם בידי מירטלה. עד שיופיע תיעוד נוסף, נכון לומר שהממשל השתמש ברעיונותיו ולא שה CIA גנב את המחברות.