ורדנקליף: מה טסלה רצה להעביר בלי חוטים, למה מורגן עצר, ומה מרקוני באמת לקח

ב 1901 החל ניקולה טסלה להקים בלונג איילנד מגדל שנועד לחבר את העולם בתקשורת אלחוטית ובהמשך גם להעביר אנרגיה. ג'יי. פי. מורגן מימן את ההתחלה, גוליילמו מרקוני חצה את האוקיינוס באות רדיו זול יותר, והפרויקט של טסלה נשאר שלד מרהיב. הסיפור האמיתי חד יותר מן המיתוס על בנקאי שכיבה חשמל חינם.

תצוגת קריאה
מגדל ורדנקליף והמעבדה של ניקולה טסלה בשורהם בשנת 1904
מגדל ורדנקליף, 1904 · תצלום היסטורי בנחלת הכלל · עיבוד גודל: ALIEN AVI

מרכז המדע טסלה בוורדנקליף מתעד מימון ראשוני של מורגן, הקמת מעבדה ומגדל בגובה 187 רגל והפסקת המימון ב 1903. המגדל לא הושלם כמערכת מסחרית ופורק ב 1917.

אין מסמך שמוכיח שמורגן עצר מערכת עובדת מפני שלא ניתן היה להצמיד לה מונה. גם לא הודגמה בוורדנקליף העברת חשמל שימושית למרחק עולמי. תוכניותיו של טסלה השתנו והתרחבו בזמן שהעלויות טיפסו.

רדיו סיטי לפני שהיה רדיו

טסלה רכש ב 1901 שטח בשורהם שבלונג איילנד ושכר את האדריכל סטנפורד וייט לתכנון המעבדה. המגדל נועד בראש ובראשונה למערכת תקשורת גלובלית: הודעות, חדשות, טלפוניה ואותות זמן. טסלה האמין שאפשר לצמד תנודות חשמליות לכדור הארץ ולהשתמש באדמה ובאטמוספרה כחלק ממערכת השידור. החזון התרחב גם להעברת אנרגיה בלי חוטים, רעיון אמיתי בכתביו ובפטנטים שלו אך כזה שלא הוכח בקנה המידה שהבטיח.

הכסף של מורגן והבעיה של המחיר

מורגן השקיע כ 150 אלף דולר תמורת עניין בפטנטים ובמערכת התקשורת. אלא שהמיזם התנפח. טסלה ביקש כסף נוסף ושינה את התיאור ממערכת הודעות תחרותית למערכת עולמית שאפתנית בהרבה. מורגן סירב להמשיך. ההסבר הרומנטי אומר שהבנקאי שאל איפה שמים מונה כאשר החשמל חופשי; הציטוט אינו מופיע בתכתובת הישירה הידועה. מה שכן מופיע הוא משקיע שאיבד עניין בפרויקט יקר, לא גמור ובעל מודל עסקי מעורפל.

בדצמבר 1901 הודיע מרקוני שקלט בניופאונדלנד את האות S שנשלח מקורנוול. ההדגמה הייתה מוגבלת ושנויה במחלוקת בפרטיה, אבל מבחינה מסחרית היא הייתה מכת ברק. מרקוני הציג תקשורת טרנס אטלנטית במערכת פשוטה וזולה יותר בזמן שטסלה עדיין בנה. הדבר הקשה לשכנע את מורגן שעוד הון יעניק יתרון. הטכנולוגיה המנצחת לא הייתה בהכרח היפה או הגדולה ביותר. היא הייתה זו שהגיעה לשוק.

מערכות הרדיו המוקדמות נבנו מרעיונות של חוקרים וממציאים רבים, בהם הרץ, לודג', טסלה ומרקוני. מרקוני השתמש ברכיבים ובעקרונות שחלקם הופיעו בפטנטים קודמים, והחברות נלחמו שנים על קדימות. ב 1943 ביטל בית המשפט העליון האמריקאי תביעות מסוימות בפטנט של מרקוני בהסתמך על אמנות קודמת של לודג', טסלה וסטון. הפסיקה לא הכריזה שטסלה לבדו המציא את הרדיו ולא עסקה בלהחזיר לו כתר לאחר מותו. היא קבעה גבולות משפטיים לפטנט מסוים.

המגדל התנשא לגובה כ 57 מטרים מעל מעבדה מרשימה, עם פיר ומבנה תת קרקעי שחלקם עדיין נחקרים. ציוד הותקן ונערכו ניסויים, אך המערכת העולמית לא נכנסה לפעולה. חובות, שפל במצבו הכספי של טסלה ומלחמת העולם הראשונה סגרו את האפשרויות. ב 1917 פורק המגדל ונמכר לגרוטאות. המעבדה שרדה והיא הבניין האחרון שנותר מאתר עבודה של טסלה.

אפשר לראות בוורדנקליף קנוניה של הון נגד אנרגיה חופשית, אבל החומר הזמין מתאים גם להסבר פשוט וקשה יותר: מהנדס גאוני ניסה לפתור כמה בעיות עצומות במערכת אחת, העריך בחסר עלויות ונעקף בתחום התקשורת. זה אינו הופך את טסלה לנוכל. זה הופך אותו לחדשן שהחזון שלו רץ מהר יותר מן ההנדסה, המימון והשוק.

מרכז המדע טסלה בוורדנקליף תולדות האתר בדוח מרכז המדע טסלה פסק הדין Marconi Wireless v. United States מסמכי ניקולה טסלה בספריית הקונגרס חזרה לרעיונות בקצה המדע