מסמך CIA שאינו מחקר של ה CIA
הכותרת The Magic Crystal מופיעה על מסמך הנמצא בחדר הקריאה של סוכנות הביון האמריקאית ומסווג כיום בתוך אוסף סטארגייט. במבט ראשון הוא נראה כמו דו״ח פנימי על כוחות חבויים בגוף. עמוד הפתיחה מספר סיפור מדויק יותר.
זהו תרגום ערוך לאנגלית של כתבה סובייטית מאת ג׳ סרגייב, שפורסמה בשבועון Nedelya בין 4 ל 10 בספטמבר 1978. חטיבת הטכנולוגיה הזרה של חיל האוויר האמריקאי הכינה את התרגום ב 26 בדצמבר באותה שנה. ההצהרה בראש המסמך מדגישה שהטענות שייכות למקור ואינן משקפות את עמדת המתרגמים.
מדוע תרגמו כתבה מעיתון סובייטי
בשנות השבעים עקבו ארצות הברית וברית המועצות זו אחר זו גם בתחומים שלא נחשבו מדע מקובל. דיווחים על טלפתיה, פסיכוקינזיס והשפעה מרחוק עוררו חשש שהצד השני עלול לפתח יתרון מודיעיני או נשק חדש, גם כאשר איכות הראיות הייתה חלשה.
יחידות מודיעין אספו מאמרים פתוחים, תרגמו עיתונות מקצועית ופופולרית ובחנו שמות של חוקרים ומכשירים. שמירת מסמך בארכיון אינה אישור לתוכנו. היא מראה שמישהו העריך שכדאי לדעת מה הסובייטים טוענים, כיצד הם מודדים את התופעה ומה עשוי להיות הערך הצבאי אם אפילו חלק ממנה נכון.
מי היה גנאדי סרגייב
מחבר הכתבה מזוהה כדוקטור למדעים טכניים גנאדי סרגייב. הוא היה דמות מוכרת בחקר הפאראפסיכולוגיה הסובייטית בלנינגרד ועסק בניתוח EEG, במדידות שדות ובניסיון לבנות מכשור שיזהה השפעות ביולוגיות חריגות.
שמו נקשר במיוחד לנינה קולגינה, אישה סובייטית שטענה שהיא מסוגלת להזיז עצמים בלי לגעת בהם ולהשפיע על רקמות חיות באמצעות ריכוז. סרטים בשחור לבן הפכו אותה לסמל של הפסיכוקינזיס הסובייטי. חוקרים מסוימים ראו בה מקרה יוצא דופן, ואילו מבקרים הציעו חוטים, מגנטים, זרמי אוויר ומניפולציות שלא נשללו בבקרה מספקת.
הגוף כגביש נוזלי
סרגייב פותח במשפט שנשמע קיצוני: אפשר לומר שהמוח ואפילו הגוף כולו אינם אלא גביש נוזלי. מיד אחר כך הוא מסייג שהמילה נוזלי אינה אמורה להתפרש כפשוטה. גם חומר מוצק יכול להציג סדר מולקולרי דינמי שבו חלקיקים משנים כיוון או מיקום בתגובה לשדות.
גביש נוזלי הוא מצב ביניים. המולקולות מסוגלות לזרום במידה מסוימת כמו נוזל, אך שומרות על כיוון וסדר המזכירים גביש. השינוי בסידור משפיע על מעבר האור ועל הצבע. זו הפיזיקה שאפשרה את פיתוח מסכי LCD, חיישנים אופטיים וציפויים המגיבים לטמפרטורה.
המדע האמיתי בתוך המטפורה
הביולוגיה אכן מלאה במבנים בעלי סדר דמוי גביש נוזלי. השומנים בממברנת התא מאורגנים בשכבות גמישות, מולקולות DNA מרוכזות יכולות ליצור פאזות מסודרות, וסיבי קולגן ברקמות חיבור מציגים ארגון כיווני מורכב. המבנים האלה מאפשרים לחומר חי להיות גם מסודר וגם משתנה.
לכן האמירה שלגוף יש תכונות גבישיות נוזליות אינה חסרת בסיס לחלוטין. הטעות מתחילה כאשר עוברים מכך למסקנה שהגוף כולו הוא גביש אלקטרוני אחד, או שהסדר המולקולרי מאפשר למחשבה לשדר אנרגיה למרחק. מאפיין מבני אינו הוכחה לערוץ תקשורת חדש.
מוליכות על ללא מדידת מוליכות
סרגייב טען שהניסיון המצטבר בחקר האנרגטיקה של הגוף והשדה הביולוגי מעיד שהמוח מסוגל ליצור אפקט של מוליכות על. בפיזיקה, מוליכות על היא מצב מוגדר היטב שבו ההתנגדות החשמלית נעלמת ומופיעות תכונות מגנטיות מיוחדות מתחת לתנאים קריטיים.
במסמך אין מדידה של התנגדות, טמפרטורה קריטית, זרם מתמשך או דחיית שדה מגנטי. לכן אי אפשר לראות בו הוכחה למוליכות על במוח. נראה שסרגייב השתמש במונח כאנלוגיה להעברת אנרגיה יעילה או ליצירת ערוץ מרוכז, ולא כתוצאה שעברה את המבחנים הנדרשים בפיזיקה של חומר מעובה.
מנהרת חלל ושדות מרוכזים
לפי הכתבה, אנשים מסוימים מסוגלים ליצור מרצונם ערוץ של שדה ביולוגי מרוכז בינם לבין עצם שעליו הם מבקשים להשפיע. סרגייב השווה זאת לאפקט מנהרה ולתופעות אלקטרומגנטיות בהנדסת רדיו. הוא אף העלה אפשרות שבתוך הערוץ נוצרים הבזקים מיקרוסקופיים של פלזמה הדומים לברק כדורי.
אלה מושגים פיזיקליים אמיתיים שהורחבו למערכת שלא הוגדרה מתמטית. אין במסמך ערכים של מתח, תדר, עוצמת שדה, אנרגיה או מרחק המאפשרים לבדוק את המנגנון. השימוש בשפה טכנית מעניק לתיאור מסגרת, אך אינו מחליף מדידה שמבדילה בין כוח חדש לבין חום, חשמל סטטי או טעות מכשיר.
צורות שהופיעו על נייר צילום סגור
סרגייב תיאר ניסוי שבו אישה הוכנסה לחדר חשוך ומוגן. סביב ראשה הונח מארז ובתוכו נייר צילום שנשמר במעטפות אטומות לאור. היא התבקשה להקרין במחשבתה צורות גאומטריות כמו ריבוע, מעוין, משולש וצלב.
לאחר פיתוח הנייר, כתב, הצורות המבוקשות נראו עליו. אם התיאור מדויק, נדרשת בדיקה קפדנית של המעטפות, חומר הצילום, סדר הבקשות, אחסון ופיתוח בסמיות. המסמך אינו מספק תצלומים של התוצאות, מספר ניסיונות, שיעור הצלחה או קבוצת ביקורת. בלי הנתונים האלה אי אפשר להעריך אם התקבל אות חריג או פרשנות של כתמים אקראיים.
רגל הצפרדע וה ATP שנעלם
בניסוי אחר הונחה רגל צפרדע מבודדת בתמיסה פיזיולוגית. אישה גרמה לה לכאורה להתכווץ בלי אלקטרודה. לאחר שהרגל הפסיקה לנוע היא הודיעה שגם זרם חשמלי לא יחזיר את ההתכווצות. סרגייב כתב שבדיקה ביוכימית מצאה כי ה ATP בתאים נהרס.
ATP הוא המטבע האנרגטי שמאפשר לסיבי שריר להתכווץ. אבל רקמה מבודדת יכולה לאבד פעילות בשל הזמן, טמפרטורה, הרכב התמיסה, נזק מכני או גירוי קודם. כדי להראות השפעה מנטלית צריך להשוות דגימות זהות, לקודד אותן בסמיות ולמדוד ATP בשיטה כמותית. הפרטים האלה אינם מופיעים בכתבה.
המכשיר שכונה ביופלזמוגרף
סרגייב הציג מכשיר בשם ביופלזמוגרף. בלבו הייתה דיסקה מחומר אורגני המכיל כולסטריל אצטט, תרכובת המסוגלת ליצור פאזה של גביש נוזלי. לדבריו, הדיסקה הגיבה לשדות חלשים ואפשרה לצפות במערבולות מגנטיות סביב נבדקים.
השם מרמז שהמכשיר מצלם פלזמה ביולוגית, אך התיאור אינו מוכיח שקיימת פלזמה כזאת. הוא מתאר חומר אופטי רגיש מאוד. רגישות יכולה להיות יתרון, אך גם בעיה: חום גוף, נשימה, לחות, לחץ, אור וזרמי אוויר מסוגלים לשנות את הופעתו של גביש נוזלי וליצור דפוסים מרשימים.
כולסטריל אצטט יודע לראות חום
גבישים נוזליים כולסטריים משנים צבע כאשר הטמפרטורה משנה את המרחק והזווית בין שכבות המולקולות. כל סידור מחזיר אורכי גל אחרים, ולכן מגע של יד או אוויר חם יכול לייצר טבעות, כתמים וזרימות צבעוניות.
זה אינו מבטל אוטומטית כל מדידה של סרגייב. הוא היה צריך להראות שהדפוס נשאר לאחר ניטור טמפרטורה, לחות ושדות חשמליים רגילים. ללא בקרה כזאת, הביופלזמוגרף עלול להיות גלאי מצוין של חום וסביבה שמקבל בטעות פירוש של גלאי אנרגיה נפשית.
החזון ההנדסי הקיצוני
בסוף הכתבה סרגייב מדמיין מערכת שבה השדה החלש של אדם מוגבר באמצעים רדיו טכניים. מוח אנושי או דגם גבישי שלו יהיה מרכז של מערכת כוח המסוגלת להזיז עצמים. באתר בנייה עתידי, הוא כתב, רכיבים יורמו ויורכבו ללא מנופים באמצעות מערבולות מגנטיות מוגברות.
המעבר מתצפית לא מאומתת למכונה תעשייתית הוא ספקולטיבי לחלוטין. שום יחס הגברה, מקור אנרגיה או אב טיפוס אינו מוצג. ובכל זאת הקטע מסביר מדוע החומר משך תשומת לב מודיעינית: אם שדה ביולוגי חלש ניתן להגברה, הוא עשוי להפוך מחידה רפואית לטכנולוגיית חישה, הנעה או פגיעה.
מנינה קולגינה אל איום פסיכואנרגטי
דוחות מערביים נוספים על מחקר סובייטי הזכירו את עבודתו של סרגייב עם קולגינה. אחת הטענות החוזרות הייתה שהיא הצליחה לשנות את קצב פעולתו של לב צפרדע מבודד ואף לעצור אותו ממרחק. דיווחים אחרים עסקו בהזזת חפצים ובחשיפת סרט צילום.
האפשרות להשפיע על גוף ללא מגע קיבלה משמעות ביטחונית ברורה. מסמכים מתקופת המלחמה הקרה דנו ביכולות כאלה כאיום אפשרי גם כאשר לא הוכחו. ההיגיון המודיעיני היה זהיר: מחיר ההתעלמות מתגלית אמיתית עלול להיות גדול, ולכן אוספים מידע גם על טענות שהסיכוי לנכונותן נמוך.
כיצד המסמך הגיע לסטארגייט
סטארגייט הוא שם מאוחר למכלול תוכניות אמריקאיות שעסקו בראייה מרחוק ובתופעות נפשיות חריגות. כאשר החומרים שוחררו לציבור, צורפו לאוסף גם תרגומים, סקירות על מחקר זר, תכתובות ומאמרי רקע שנאספו במשך שנים.
לכן הופעת The Magic Crystal באוסף אינה מוכיחה שהמאמר היה ניסוי רשמי של סטארגייט. היא מצביעה על רצף מודיעיני: מקור סובייטי פורסם בגלוי, יחידת טכנולוגיה אמריקאית תרגמה אותו, והתרגום נשמר לצד חומרים אחרים על פסיכואנרגטיקה. המסמך שוחרר לפרסום בשנת 2002.
מה חסר כדי להפוך את הטענות למדע
ניסוי מודרני ידרוש נבדקים וקבוצות ביקורת, סמיות כפולה, ניטור טמפרטורה ולחות, מיגון אלקטרומגנטי, מדידה נפרדת של חום וחשמל סטטי ופרוטוקול שנרשם לפני איסוף הנתונים. את חומר הצילום ואת דגימות השריר צריך לקודד כך שאיש מן הבודקים לא ידע מי נחשף לטענה ומי שימש כביקורת.
התוצאה צריכה לחזור במעבדות שאינן קשורות לחוקר המקורי ולהציג גודל אפקט שאינו תלוי בבחירת דוגמאות מוצלחות. אם הביופלזמוגרף מזהה שדה חדש, עליו להגיב גם כאשר מקורות חום ולחות חסומים ולהציג קשר מדיד לעוצמת ההשפעה.
עמדת Alien News
The Magic Crystal הוא מסמך מודיעיני אמיתי במובן המדויק: תרגום ממשלתי אמריקאי של מקור סובייטי שנשמר באוסף סטארגייט. הוא אינו הודאה של ה CIA שהגוף הוא גביש קסום ואינו הוכחה למוליכות על במוח.
הכתבה הסובייטית מחברת גרעין מדעי אמיתי, סדר גבישי נוזלי בחומרים ובמערכות ביולוגיות, לטענות שלא קיבלו תיעוד ניסויי מספיק. ערכה הגדול נמצא בשאלה שהיא פותחת ובחלון שהיא מספקת למרוץ הפסיכואנרגטי של המלחמה הקרה. הכוחות המתוארים עדיין לא הוכחו, אך הסיבה שבגללה המודיעין בחר לשמור את המסמך ברורה לחלוטין.