חזרה לרעיונות בקצה המדע

הגלקסיות שלא הסכימו להתרחק: הלטון ארפ וההסחה לאדום

האסטרונום הלטון ארפ צילם גלקסיות וקוואזרים שנראו מחוברים למרות הסחות לאדום שונות מאוד, וטען שהמרחק אינו ההסבר היחיד לאור האדום.

גלקסיה וקוואזרים מחוברים בגשר חומר מול ספקטרומים שונים
תמונת מערכת מקורית · ALIEN AVI מקור

קטלוג של גלקסיות מוזרות

הלטון ארפ היה אסטרונום תצפיתי במצפי הר וילסון ופלומר והכין את Atlas of Peculiar Galaxies, אוסף שהפך לכלי חשוב בחקר גלקסיות מתנגשות ומעוותות. במהלך העבודה הבחין במקרים שבהם עצמים בעלי הסחה לאדום גבוהה נראו קרובים מאוד לגלקסיה בעלת הסחה נמוכה, לעיתים לאורך ציר פעיל או בתוך מבנה שנראה כגשר של חומר.

מה ההסחה לאדום מספרת

במודל הקוסמולוגי המקובל, ככל שהיקום מתפשט, אור מגלקסיה רחוקה נמתח לאורך גל ארוך ואדום יותר. לכן הסחה לאדום משמשת מדד מרכזי למרחק קוסמולוגי. ארפ טען שבחלק מן הקוואזרים קיים רכיב פנימי: החומר נפלט מתוך גלקסיה פעילה כשהוא צעיר ובעל הסחה גבוהה, ובהמשך ההסחה יורדת כאשר החומר מתפתח לגלקסיה רגילה.

הקשרים שעל הצילום

ארפ התמקד בזוגות ובקבוצות שבהם הסתברות היישור נראתה לו קטנה: קוואזרים משני צדי גרעין פעיל, מקורות רנטגן סמוכים וגשרים זוהרים. הוא פירש אותם כמשפחה פיזיקלית אחת ולא כצירוף מקרי של עצם קרוב ועצם רחוק על אותו קו ראייה. מכאן צמחה תמונה קוסמולוגית שבה גלקסיות יוצרות חומר חדש ולא רק אוספות חומר קדום.

ויכוח על הדרך לקרוא את השמים

המחלוקת סביב ארפ נגעה לא רק למספרים אלא לסגנון המדעי. האם מתחילים מן החוק הכללי ומסבירים חריגים כהיטל מקרי, או נותנים לחריגים לשנות את החוק? עבודתו שמרה על חשיבותה התיעודית גם כאשר הפרשנות לא התקבלה בקוסמולוגיה המרכזית. היא מזכירה שכל נקודה בספקטרום היא גם צילום של עצם ממשי, ושלעיתים היחסים בתמונה קודמים להסבר.