שני שורשים וחלון קוורץ
בשנות העשרים הציב אלכסנדר גורביץ' קצה של שורש בצל מול שורש אחר. הוא דיווח שבאזור הפונה אל השורש הראשון עלה שיעור חלוקת התאים. כאשר הפריד ביניהם בזכוכית רגילה האפקט נעלם, אך דרך קוורץ, המעביר קרינה על סגולה, הוא נשמר. מכאן הציע שקיים אות חלש שכינה קרינה מיטוגנטית, מפני שלכאורה עודד מיטוזה.
אור חלש מכדי לראות
הקרינה שעליה דיבר לא הייתה זוהר נראה לעין. מדובר בפליטה חלשה מאוד, לעיתים פוטונים בודדים מעל רעש המכשיר. לאחר פיתוח מכפילי אור רגישים התברר שרקמות חיות אכן פולטות ultraweak photon emission. חלק גדול מן האור נוצר בתגובות חמצון ובמולקולות מעוררות שחוזרות למצב אנרגיה נמוך ומשחררות פוטון.
פליטה או שפה
עצם העובדה שתא פולט אור אינה מוכיחה שהוא משתמש בו לתקשורת. השאלה המרתקת היא אם תאים אחרים קולטים את הפוטונים ומשנים פעולה בהתאם. ניסויים מודרניים חזרו אל מערך גורביץ' עם גלאים טובים יותר, מחיצות שקופות ואטומות ובקרת טמפרטורה. חלקם דיווחו על שינויים בקצב חלוקה או במצב חמצוני בין תרביות מופרדות.
ביולוגיה שמאירה מבפנים
התחום מחבר בין כימיה, פיזיקה ותורת המידע. פליטת פוטונים יכולה לשמש חלון לא פולשני למצב המטבולי של תא, לעקה ולנזק חמצוני. האפשרות הנועזת יותר היא שהאור אינו רק עשן של הכימיה אלא ערוץ תיאום. כך ניסוי פשוט בבצל פתח שאלה שעדיין חיה: כמה מן הארגון הביולוגי עובר באותות שאיננו מרגישים בחושים?