הר כרכום: החריטות, לוחות האבן ותופעת הסנה הבוער

הר כרכום שבדרום מערב הנגב הוא ארכיון עצום של חריטות סלע, מקדשים, מצבות ומקומות התכנסות. עמנואל ענתי הציע לזהותו כהר סיני המקראי, בין השאר בגלל חריטה המחולקת לעשרה שדות, שתים עשרה מצבות ותופעת אור חורפית המזכירה סנה בוער.

תצוגת קריאה
שחזור מערכתי של תופעת האור הזהובה בהר כרכום לצד חריטת סלע קדומה
שחזור חזותי המבוסס על תופעת האור והחריטות באתר · אינו צילום תיעודי · ALIEN AVI
צילום מן המקום

כך נראה האתר במציאות

צילומים תיעודיים מן השטח, בנפרד מן ההמחשה המערכתית שבראש הכתבה.

חריטות סלע אמיתיות בהר כרכום
פטרוגליפים על רכס הר כרכום · צילום: שועל, CC BY-SA 4.0
תצורת הסלע המכונה לוחות האבן בהר כרכום
תצורת הסלע המכונה 'לוחות האבן' בהר כרכום · צילום: ekeidar, CC BY-SA 3.0
קשת האור הטבעית במערה בהר כרכום
תופעת האור החורפית יוצרת קשת זוהרת סביב פתח המערה · צילום תיעודי מ Wikimedia Commons

בהר ובסביבתו תועדו יותר מאלף אתרים וכ־40 אלף חריטות על כאלף סלעים. המקום היה מרכז פולחני חשוב באלפים החמישי עד השלישי לפני הספירה, ובמיוחד בתקופת הברונזה הקדומה.

אין כתובת המזכירה את משה, סיני או יציאת מצרים. שיא הפעילות הפולחנית באתר קדום מן המאה ה־13 לפני הספירה, התיארוך המקובל אצל חוקרים רבים ליציאת מצרים, ולכן הזיהוי תלוי גם בהצעתו של ענתי להקדים את הכרונולוגיה המקראית.

הר שהיה קדוש לפני המקרא

הר כרכום מתנשא לגובה של כ־847 מטרים ובפסגתו רמה רחבה עשירה בצור איכותי. ציידים הגיעו לאזור כבר לפני מאות אלפי שנים. בתקופות מאוחרות יותר נבנו סביבו מזבחות, מעגלי אבן, במות, מצבות ותלי קבורה, ללא יישוב קבע גדול. התמונה היא של הר מקודש שאליו באו אנשים, קיימו טקסים ועזבו.

40 אלף חריטות סלע

החריטות כוללות יעלים, ציידים, טביעות רגליים, דמויות מתפללות, עיניים, נחשים, סימנים מופשטים וכתובות מתקופות מאוחרות. הפטינה הכהה של הסלע נחרטה וחשפה שכבה בהירה, ולאחר מאות ואלפי שנים התכהתה מחדש. שכבות של חריטה על חריטה הופכות את ההר לספר תמונות שנכתב במשך דורות.

ענתי התעכב על חריטה בעלת ראש כפול ומעוגל המחולקת לעשרה שדות. הוא הציע שהיא מזכירה את שני לוחות הברית ואת עשרת הדיברות. הצורה אכן מסקרנת, אך אין לידה כתב המסביר את משמעותה. היא יכולה להיות סמל קדום אחר, מפת חלוקה או דימוי שאיננו יודעים לזהות.

למרגלות ההר נמצא מכלול הכולל שתים עשרה אבנים זקופות. ענתי קישר אותו לשמות כד, שם משה בונה מזבח ומציב שתים עשרה מצבות לשנים עשר שבטי ישראל. מספר האבנים והמיקום ליד הר פולחני יוצרים הקבלה חזקה מבחינה סיפורית, אך ארכאולוגיה זקוקה גם לתיארוך מדויק ולהקשר שאינו תלוי רק במספר.

סביב יום היפוך החורף, כאשר השמש שוקעת בזווית מסוימת, אור זהוב עובר דרך פתח בסלע ויוצר כתם מואר שנראה מרחוק כמו להבה. מורה הדרך יגאל גרנות זיהה את תופעת האור, ודוקטור חיים ברגר הציע את הקשר לסנה הבוער. זהו אפקט אור טבעי מרשים. השאלה אם היה מוכר לקדמונים ואם תרם לקדושת המקום נשארת פתוחה.

אחד הטיעונים של ענתי הוא הגאוגרפיה. דברים א מזכיר דרך של אחד עשר יום מחורב לקדש ברנע, והר כרכום נמצא על ציר אפשרי בין המדבר, קדש ברנע והערבה. הוא טען שהמרחקים ותנאי השטח מתאימים למסלול מקראי יותר ממועמדים אחרים, אך זיהוי התחנות העתיקות עצמו שנוי במחלוקת.

כאן נמצאת ההתנגדות המרכזית. עיקר הפעילות הפולחנית בהר כרכום דעך בערך סביב 2000 לפני הספירה, בעוד שמסגרות היסטוריות נפוצות מציבות את יציאת מצרים מאות שנים מאוחר יותר. ענתי הציע שהאירועים משמרים זיכרון מתקופת הברונזה הקדומה. קבלת הזיהוי דורשת לכן שינוי רחב בכרונולוגיה, לא רק התאמה של כמה חריטות.

הר כרכום אינו זקוק לזיהוי כסיני כדי להיות אתר יוצא דופן. יש בו נוף מקודש, אמנות סלע בהיקף עצום, ריכוזי פולחן ותופעות אור עונתיות. הצעת ענתי מעניקה לכל אלה עלילה אחת. אפשר להתפעל מן ההתאמות, לבחון את הקשיים ולהשאיר את המסקנה לקורא, מבלי לאבד את עוצמתו של המקום.

ארכיון הר כרכום · עמנואל ענתי סקירה מצולמת ומחלוקת הזיהוי חזרה לתיקים ותעלומות מן העבר