דניאל שיהן: הטענה שכלים שנאספו דורשים ממשק תודעתי וטייס לא אנושי
עורך הדין דניאל שיהן טוען שבידי גורמים אמריקאיים נמצאים כלים ממקור לא אנושי, ושניסיונות להפעילם נתקלו בבעיה בלתי רגילה: לדבריו, מערכת הבקרה תלויה בתודעה ובתקשורת טלפתית. הוא אף העלה אפשרות להסדר שבמסגרתו גורם לא אנושי מסייע להטיס כלי. זו טענה ספציפית ומדהימה, אך היא פומבית רק כעדותו של שיהן.

הראיון המלא עם עורך הדין דניאל שיהן
הסרטון מוסיף הקשר חזותי לכתבה. המקורות הראשוניים והערכת הראיות מופיעים בהמשך העמוד.
שיהן מסר את הטענות בראיונות והרצאות פומביים במסגרת פעילותו ב New Paradigm Institute. קיימים סרטונים מלאים שבהם אפשר לשמוע את ניסוחיו והסתייגויותיו ישירות.
לא פורסמו כלי, תא טייס, מסמך הנדסי, שמות מפעילים, הסכם, נתוני ניסוי או עדות בלתי תלויה של טייס. אין חומר ציבורי שמראה שמחשבה או טלפתיה הפעילו מערכת טיסה שנאספה.
מה שיהן מתאר
שיהן אומר שבני אדם הצליחו לבצע התאמות מאולתרות בכלים שנאספו, אך חסרה להם היכולת התודעתית הנדרשת להפעלה מלאה. לפי תיאורו, הכלים אינם נשלטים בהכרח באמצעות הגאים, דוושות ולוח מכשירים, אלא דרך קשר ישיר בין המפעיל למערכת. בהמשך הוא מעלה אפשרות שגורמים לא אנושיים מטיסים או מסייעים להטיס אותם במסגרת הבנה עם גורמי ממשל.
מי הוא דניאל שיהן
שיהן הוא עורך דין אמריקאי שהיה מעורב לאורך השנים בתיקים ציבוריים ובמאבקים לחשיפת מסמכים. בתחום UAP הוא מייצג ומייעץ לדמויות שונות ומוביל את New Paradigm Institute, ארגון שקורא להעברת חקיקה ולהכרה בנוכחות לא אנושית. הרקע המשפטי שלו הופך אותו לדובר מנוסה, אך אינו מעניק לו כשלעצמו גישה הנדסית או מעבדתית לחומר שהוא מתאר.
בחלק מהופעותיו שיהן מציג מידע שקיבל מאנשים שלדבריו עבדו בתוכניות סודיות. לכן חשוב להבחין בין מסמך שלטענתו ראה בעבר, שיחות עם מקורות והסקנות רחבות יותר. במקרה של כלי הנשלט בטלפתיה, לא הוצג לציבור תיעוד שמאפשר לקבוע מי מסר את הפרטים, מה היה תפקידו, ואם ראה ניסוי או שמע עליו מאדם נוסף.
מערכות מוח מחשב אנושיות כבר מאפשרות להזיז סמן, זרוע רובוטית או פקודה באמצעות אותות עצביים. הטכנולוגיה האנושית עדיין בראשיתה, אך היא מדגימה שעקרון שליטה ישירה דרך פעילות מוחית הוא ממשי. התיאור של שיהן מציב אפשרות מתקדמת בהרבה: כלי שבו התודעה אינה אביזר עזר אלא חלק ממערכת ההפעלה עצמה.
ייתכן שמקורות תיארו ממשק מתקדם של קסדה, מעקב עיניים, אותות עצביים או מערכת בקרה אדפטיבית והסיפור התרחב למונח טלפתיה. ייתכן שמדובר בתוכנית הונאה או מידע שהוזן במכוון כדי להגן על טכנולוגיה מסווגת. אפשר גם שהמקורות מאמינים באמת בטענה אך פירשו חומר חלקי. האפשרות החריגה ביותר נשארת שהמערכת אכן דורשת תודעה, אבל היא גם זו שדורשת את הראיות החזקות ביותר.
מסמך הנדסי בעל מקור מתועד, תיאור ממשק, נתוני ניסוי, שמות בעלי תפקידים ועדות בשבועה יכולים להפוך את הסיפור לחקירה. ניסוי עיוור שבו מפעילים חוזרים על ביצוע מעל סיכוי מקרי יהיה חיוני לטענת טלפתיה. להסכם עם גורם לא אנושי יידרש לפחות טקסט, שרשרת שמירה ואנשים שהיו נוכחים. כרגע אף אחת מן השכבות האלה אינה ציבורית.
קליפ קצר יכול להפוך אפשרות ששיהן העלה לעובדה שהוא כביכול אישר. בראיון המלא יש להבחין בין מה שהוא מייחס למקורות, מה שהוא מסיק ומה שהוא מציע כהסבר. הכתבה אינה שוללת את עדותו, אבל אינה מעניקה לכל משפט את אותה דרגת ידיעה. זו אינה קטנוניות לשונית. כאשר אין חומר פיזי פתוח, ההבדלים בתוך העדות הם חלק מרכזי מן הראיות.