הפנטגון פונה למי שמחזיקים בסודות העב״מים: מותר לכם לדבר

החתימה שנשארת גם אחרי שעוזבים

מי שסיים שירות צבאי או עבודה אצל קבלן ממשלתי עשוי עדיין להיות מחויב להסכמי הסודיות שעליהם חתם. בהודעה שפורסמה ב 14 בספטמבר אומר משרד המלחמה האמריקאי כי אנשים בעלי ידע ישיר על תוכניות הקשורות לתופעות חריגות בלתי מזוהות הביעו לאורך השנים חשש מאחריות משפטית, מאובדן סיווג ביטחוני ומצעדים מנהליים. כעת המשרד מודיע על היתר ממוקד למסירת המידע לנציגים מוסמכים, בלי להפעיל את הסנקציות החוזיות שההקלה מכסה.

למי מותר לדבר, ועם מי

לפי ההודעה, ההנחיה חלה על אנשי צבא, עובדים אזרחיים וקבלנים של המשרד, בהווה ובעבר, שמחזיקים בגישה או שקיבלו בעבר גישה למידע הנוגע להגנה הלאומית וקשור לתופעות הללו. המונח האנגלי הוא UAP, תופעות חריגות בלתי מזוהות. הכתובת למסירת החומר היא נציגים רשמיים של PURSUE, מערכת ממשלתית לאיתור ולפרסום רשומות בנושא. ההיתר אינו מנוסח כהזמנה למסור מסמכים לעיתונאי, להעלות אותם לרשת חברתית או להעביר אותם לכל חוקר שמעוניין לעיין בהם.

המשרד מתאר ויתור על אכיפה של סעיפים אזרחיים ומנהליים בהסכמי סודיות ובהסכמי הצטרפות לתוכניות בעלות גישה מיוחדת, שנחתמו בעבר בתוך ארצות הברית. תוכניות כאלה מחייבות הסדרי גישה ייעודיים; ההודעה מתייחסת במפורש גם להתחייבויות הנלוות אליהן. הניסוח קושר את ההגנה למסירת מידע לצוות המוסמך בלבד. לכן נכון לקרוא אותו כהיתר תחום ליעד ולסוג התקשורת, ולא כחסינות כללית לכל מעשה הקשור במידע מסווג או לכל דרך של חשיפתו.

מידע נכנס לבדיקה

המטרה המוצהרת היא לאפשר בחינה שיטתית של חומר היסטורי ועכשווי, הערכה ביטחונית והסרת סיווג אפשרית. אלה שלבים שונים. אדם יכול למסור מידע במסגרת המותרת, ולאחר מכן ייתכן שהחומר יישאר מחוץ לעיני הציבור בזמן הבדיקה. ההודעה אינה מבטיחה שכל דיווח יהפוך לקובץ שאפשר להוריד. היא גם אינה מציגה מסמך חדש על כלי טיס, ממצא פיזי או מסקנה בדבר מקור התופעות. השינוי המתואר עוסק בדרך שבה מידע יכול להגיע לבודקים.

הארכיון שכבר פתוח לציבור

לצד הערוץ לקבלת מידע פועל מאגר PURSUE הציבורי. בעמוד הרשמי שנבדק בעת הכנת הכתבה מוצגות חמש פעימות פרסום: הראשונה מ 8 במאי 2026 והחמישית מ 7 באוגוסט. אפשר לחפש בו לפי גוף ממשלתי, פעימת פרסום וסוג קובץ. זהו המקום שבו קורא יכול לעיין בחומר שכבר שוחרר, ולהבחין בין תאריך האירוע המתואר במסמך לבין המועד שבו המסמך נעשה נגיש לציבור. ההודעה החדשה מוסיפה מסלול לקבלת מידע ממי שהייתה להם גישה אליו.

האתר הרשמי מסביר שהתיקים בארכיון עוסקים במקרים שהממשלה לא הצליחה לקבוע בוודאות את טבעם, בין היתר בגלל מידע שאינו מספיק. התיאור הזה משאיר מקום למחקר ולבדיקה נוספת; הוא אינו זיהוי של מקור חוצני. עבור הקוראים, ההבחנה המועילה היא בין קיומו של מסמך ממשלתי לבין מה שהמסמך מצליח להראות. גם חומר שיגיע בעקבות ההיתר החדש יצטרך להיבחן לפי תוכנו, מקורו ויכולת האימות שלו, ולא רק לפי התפקיד של האדם שמסר אותו.

הפרטים שעדיין חסרים

בהודעה הקצרה אין שמות של אנשים שכבר השתמשו במסלול, מספר דיווחים שהתקבלו או לוח זמנים לפרסום תוצאות. גם נוסח משפטי מלא וחתום של ההיתר אינו מצורף בגוף העמוד שנקרא. לכן הכתבה מתארת את הודעת המשרד על היקף ההקלה, ולא בדיקה עצמאית של כל השלכותיה המשפטיות. מי שמבקש להשתמש במסלול יצטרך לברר מול הגורמים המוסמכים את התנאים החלים עליו; הכותרת לבדה אינה תחליף להנחיות האלה.

מה לחפש בפרסום הבא

ההתפתחות שכדאי לעקוב אחריה כעת היא תוצאה שאפשר לזהות: פירוט של דרך הפנייה לצוות, דיווח על חומר שהתקבל או רשומות חדשות שהגיעו לבדיקה בעקבות ההיתר. לפי המשרד, הפחתת החשש מהפרת הסכמי סודיות אמורה לאפשר לאנשים למסור מידע. השאלה הבאה היא כמה מהם יעשו זאת ומה מן החומר יגיע לבסוף לקוראים. ההודעה המקורית ומאגר הקבצים מקושרים כאן, כדי שאפשר יהיה להשוות בין ההבטחה של היום לבין הפרסומים הבאים.