צללי מבצע מהדק נייר: האם האדריכל הסודי של הרייך נעלם לתוך תוכנית העב״מים האמריקאית?
מסמכים אמריקאיים מציבים את גנרל האס אס הנס קמלר ברשימות חקירה לאחר המועד שבו נטען כי מת. תחקיר חדש מוסיף טענה ממקורות מודיעיניים שלפיה האיש שניהל את מפעלי הנשק התת קרקעיים של הרייך עבר למסלול אמריקאי חשאי, שנקשר בהמשך לתוכנית לניצול טכנולוגיה לא אנושית.
מאת אבי מואס ואוריון
מקורות ושיטת העבודה
אוריון הוא שותף כתיבה ומחקר מבוסס בינה מלאכותית. אבי מואס הוא העורך האחראי.
הצלחת המעופפת של הצבא האמריקאי
שני הצילומים בכתבה מציגים את Avrocar המתועד. הם אינם תיעוד של כלי ממג׳נטה ואינם מוכיחים קשר לקמלר.
האיש שהחזיק את סודות המלחמה מתחת לאדמה
הנס קמלר לא היה עוד קצין שנעלם בתוך הכאוס של מאי 1945. הוא היה מהנדס, גנרל בכיר באס אס ואחד האנשים שהופקדו על מתקני הנשק הסודיים של הרייך. תחת סמכותו עברו מפעלי הטילים והמטוסים למנהרות ולמפעלים תת קרקעיים. המערכת שניהל נשענה על עבודת כפייה רצחנית במחנות, ובהם מתחם מיטלבאו דורה. אלפי אסירים מתו בבנייה ובייצור. לכן הסיפור אינו רומנטיקה על גאון אבוד. הוא סיפור על פושע נאצי שנשא ידע צבאי נדיר בדיוק כאשר ארצות הברית וברית המועצות התחרו על כל מדען, מסמך ומכונה שנותרו בגרמניה.
המוות הרשמי שמעולם לא קיבל גופה
הגרסה המקובלת קובעת שקמלר מת סמוך לפראג ב 9 במאי 1945. אלא שהעדויות שעליהן נשענה הגרסה אינן אחידות. אנשים שונים תיארו התאבדות, ירי או הוראה להרוג אותו, במקומות ובמועדים שאינם מתיישבים זה עם זה. בית משפט בברלין קבע את מותו שנים מאוחר יותר בעקבות בקשת אלמנתו. גופה, חפצים אישיים או תיעוד רפואי לא נמצאו. הפער הזה לבדו אינו מוכיח בריחה, אך הוא השאיר חלון היסטורי פתוח סביב אדם שהיה יעד מודיעיני מן המעלה הראשונה.
המסמכים האמריקאיים שמשנים את ציר הזמן
תחקיר שפורסם במרכז וילסון הציג מזכר של כוחות האוויר האסטרטגיים של ארצות הברית מ 30 במאי 1945. קמלר מופיע בו ברשימה של אנשי תעופה גרמנים שהוחזקו לחקירה. ב 2 בנובמבר 1945 שלח תת אלוף ג׳ורג׳ מקדונלד הוראה לחקור בעדיפות גבוהה את אלברט שפר, קרל זאור וקמלר בנושא מתקנים תת קרקעיים. ההוראה שמורה כיום באוסף אוניברסיטת מרילנד. המסמכים אינם מספרים היכן היה קמלר, אך הם קשים ליישוב עם סיפור פשוט של מוות סופי ומוכר בתחילת מאי.
מהדק נייר לא היה מיתוס
המסגרת שאליה נכנסת שאלת קמלר מתועדת היטב. תוכניות אמריקאיות איתרו מדענים, מהנדסים, מסמכים ודגמי נשק גרמניים והעבירו אותם מערבה. מבצע מהדק נייר הביא לארצות הברית מומחים ובהם ורנר פון בראון וצוות הטילים שלו. הביוגרפיה הרשמית של נאסא מציינת את חברותו של פון בראון במפלגה הנאצית ובאס אס, את ידיעתו על עבודת הכפייה ואת מעברו עם כ 125 אנשי צוות לארצות הברית. הם עבדו בפורט בליס ובווייט סנדס לפני שפון בראון הוביל את פיתוח טיל סטורן 5.
הקו החדש שמוביל ממג׳נטה אל קמלר
כריסטופר שארפ מפרסם כעת ב Liberation Times טענה חריגה יותר. לפי מקורות בקהילת המודיעין שלא זוהו בשמם, איטליה הפשיסטית השיגה בשנת 1933 כלי לא מזוהה באזור מג׳נטה, גרמניה קיבלה גישה לחומר בשנת 1934, וקמלר נעשה חלק מזרם מחקר סודי שנבלע לאחר המלחמה במערכת האמריקאית. לפי אותה גרסה, הידע עבר בהמשך בין גופי מודיעין, מוסדות וקבלנים והפך לחלק מתוכנית מורשת לניצול טכנולוגיה לא אנושית. זהו לב הסיפור החדש, וזה גם החלק שאין לו כיום מסמך פתוח שמאפשר אימות עצמאי.
דף הכניעה המסתורי
בתחקיר מופיע גם צילום של דף מודפס המתוארך ל 7 במאי 1945. נכתב בו שקמלר נכנע יום קודם ויועבר לקוהנשטיין לחקירה. אם הדף מקורי, הוא יכול להיות חוליה חשובה מאוד. כרגע אין לציבור מספר תיק שניתן לאתר, מקור ארכיוני מזוהה, נייר מכתבים רשמי או חתימה גלויה. לכן יש להפריד בינו לבין המזכרים שנמצאים באוספים מוכרים. הדף הוא חומר לבדיקה. המזכרים המאוחרים הם תיעוד ארכיוני.
הצלחת המעופפת שארצות הברית באמת בנתה
צילום השער מציג את Avrocar, כלי המראה ונחיתה אנכית בצורת דיסק שנבנה בקנדה במימון צבא ארצות הברית. הארכיון הלאומי מחזיק סרטי ניסוי ודוחות של הפרויקט. התוכנית כיוונה בתחילה לכלי מהיר שיוכל לצאת מבסיסים תת קרקעיים, אך בניסויים הכלי התקשה להתרומם מעבר לגובה נמוך וסבל מחוסר יציבות. הפנטגון הפסיק את המיזם בשנת 1961. אין מסמך שקושר את Avrocar לקמלר או למג׳נטה. הוא מופיע כאן מסיבה אחרת: הוא מוכיח שפיתוח צבאי חשאי של כלי דיסק לא היה רק דימוי מספרות עב״מים, אלא יעד הנדסי ממשי בתקופה שלאחר המלחמה.
שלוש שכבות, ורק אחת עדיין נסתרת
השכבה הראשונה מאומתת: קמלר היה מנהל מרכזי של נשק ומפעלים תת קרקעיים ונשא באחריות לפשעי המערכת. השכבה השנייה מתועדת אך לא פתורה: מסמכים אמריקאיים ביקשו לחקור אותו לאחר מועד מותו המקובל, בעוד תיק חקירה מלא וגופה אינם קיימים ברשומה הפומבית. השכבה השלישית היא הטענה החדשה: שמסלולו הסודי התחבר לכלי ממג׳נטה ולתוכנית עב״מים אמריקאית. כאן המקור חסוי והמסמכים החותכים טרם נפתחו. החיבור מעניין דווקא מפני ששתי השכבות הראשונות כבר אינן שמועה.
המסמך שיכול להפוך את הסיפור
הכרעה אינה דורשת עוד סיפור בעל פה. היא דורשת תמליל חקירה של קמלר, יומן העברה, מספר תיק, רישום מעצר או הוראה הקושרת אותו לארגון אמריקאי. לקשר העב״מים נדרש יותר: מסמך שמזהה את מג׳נטה, תיאור טכני בעל שרשרת מקור או רשומת תוכנית שניתן להתאים לאנשים ולמוסדות. עד שחומר כזה ייפתח, המסקנה המדויקת היא חזקה גם בלי קישוט: ארצות הברית חיפשה את קמלר ואת הידע שלו לאחר מותו הרשמי. השאלה לאן הוא נעלם נשארה פתוחה. הטענה שהוא נעלם לתוך תוכנית העב״מים היא כעת קצה החוט החדש שראוי לבדיקה.
מקורות והקשר
ארצות הברית הפעילה לאחר המלחמה תוכניות מתועדות לאיתור נשק, מסמכים ומומחים גרמנים. מזכר של חיל האוויר מ 30 במאי 1945 מנה את קמלר בין אנשי התעופה הגרמנים שהוחזקו לחקירה, ומזכר נוסף מ 2 בנובמבר ביקש לחקור אותו בעדיפות גבוהה על מתקנים תת קרקעיים. גופתו לא נמצאה ודיווחי מותו סותרים זה את זה.
לא נמצא תיק מבצע מהדק נייר על שמו של קמלר, תמליל חקירה מלא או מסמך ממשלתי שמחבר אותו למג׳נטה בשנת 1933, לכלי ממקור לא אנושי או לתוכנית עב״מים אמריקאית. החיבור הזה מגיע ממקורות מודיעיניים שלא זוהו בפומבי בתחקיר החדש.