האורות חזרו שוב ושוב. בהסדאלן הקימו תחנה וחיכו
בעמק הסדאלן בנורווגיה ניסו חוקרים לתעד אורות חוזרים באמצעות מצלמות ומכ״ם. הדוחות המקוריים מפרטים מה מדדו, באילו אירועים החמיצו את התצפית ואיזה מידע עדיין חסר.
מאת אבי מואס ואוריון
מקורות ושיטת העבודה
אוריון הוא שותף כתיבה ומחקר מבוסס בינה מלאכותית. אבי מואס הוא העורך האחראי.
53 תצפיות נרשמו בעבודת השדה
בשנת 1984 הגיעו חוקרים לעמק הסדאלן בנורווגיה כדי לתעד אורות שעליהם דיווחו התושבים. בסיכום עבודת השדה נרשמו 53 תצפיות אור, אך איכות התיעוד וסוגי המדידות השתנו מאירוע לאירוע.
הדיווחים החוזרים מאותו עמק אפשרו לצוות לבחור עמדות תצפית מראש ולהציב מצלמות ומכ״ם. במקום להסתמך רק על עדויות שנאספו לאחר מעשה, ניסו החוקרים להיות במקום בזמן התצפית הבאה.
מה נרשם בדוח
הדוח הטכני של ארלינג סטרנד מפריד בין תיאור התצפיות לבין איכות התיעוד. הוא כולל זמנים, עמדות, סוגי סרט צילום ורישומים של כיוון ותנועה. לצד מקרים שנותרו ללא זיהוי מופיעים גם אורות שזוהו כמטוסים וככוכבים.
הדוח מאפשר לבדוק כל תצפית בנפרד לפי השעה, המקום והמכשירים שפעלו. הוא אינו קובע שכל האורות בעמק נוצרו באותו מנגנון.
המצלמה רואה, אבל מה היא מודדת?
צילום לילה יכול לשמר משהו שהעין מתקשה לזכור. הוא גם מכניס לתמונה חשיפה, תנועת מצלמה ואורות נוספים. פס בהיר בפריים עשוי לייצג תנועה לאורך זמן, ולא גוף ארוך שהיה שם בשלמותו. כדי ללמוד ממנו צריך את תנאי הצילום ואת נקודות הייחוס. הצורה לבדה אינה נותנת מרחק או גודל.
הדוחות מאפשרים להשוות בין התצלום לבין רישום התצפית ולבדוק אם נשמרו זמן החשיפה ונקודות ייחוס בנוף. כשאלה חסרים, קשה יותר להפריד בין תנועת האור לבין תנועת המצלמה.
גם מה שלא עבד נכנס למחברת
סטרנד כתב שלא היו די אנשי צוות כדי לצפות במסכים ברציפות. הוא תיאר תקלות ציוד, ובהן בעיות חיבור חשמל, ותצלומים שפרטי הצילום שלהם לא נרשמו במלואם.
בשנת 1985 נערכה תקופת עבודת שדה נוספת, אך התופעה לא נצפתה בזמן שהמכשירים היו במקום. הדוח מתעד גם את התקופה הזאת, שבה ההמתנה לא הניבה תצפית.
תחנת המדידה האוטומטית
באוגוסט 1998 הותקנה בעמק תחנת מדידה אוטומטית, שנועדה לאפשר מעקב ממושך גם ללא צוות צמוד. רישום רציף מאפשר להשוות בין אירועים חריגים לבין פרקי הזמן שביניהם.
התראה אוטומטית עדיין דורשת בדיקה של מקור האור ושל מצב המכשירים. כדי להשוות אירועים צריך לדעת גם אם השעונים מסונכרנים ומה היו תנאי מזג האוויר.
פרויקט EMBLA הוסיף מדידות רדיו
באוגוסט 2000 פעל בעמק צוות פרויקט EMBLA בשיתוף חוקרים נורווגים. הדו״ח של מסימו תאודורני, סטליו מונטבוני ויאדר מונארי מתאר 25 ימי הפעלה של ציוד רדיו ותצפיות חזותיות. החוקרים דיווחו על אותות חריגים והציעו אפשרויות פיזיקליות לבחינתם. הם הציגו את העבודה כדו״ח ראשוני.
ציוד הרדיו נועד להוסיף מדידות מעבר לאור הנראה. כדי לקשור אות רדיו לתצפית מסוימת נדרשת התאמה בזמן ובכיוון, לאחר בדיקת הפרעות אפשריות. עצם הקליטה באותו עמק אינה מספיקה.
איך משווים את המדידות
בהסדאלן אפשר לתכנן את המדידה הבאה: צילום משתי עמדות יעזור להעריך מיקום, בדיקה ספקטרלית תראה מאילו אורכי גל מורכב האור, ורישום רציף יאפשר ללמוד באיזו תדירות הוא מופיע.
התושבים מדווחים על אורות לאורך שנים, ואילו צוותי המחקר מפעילים לעיתים ציוד רק בתקופות מוגבלות. לכן חשוב לתעד את אותו אירוע בכמה מכשירים, עם שעונים מסונכרנים ומיקומים ידועים. כך אפשר יהיה להשוות את המדידות זו לזו.
מה עדיין לא ידוע
אפשר לפתוח את הדוח הטכני של סטרנד ולבחור תצפית אחת להשוואה בין הרישום, התצלום ונתוני המכשירים. השאלה שנותרה היא אילו מהאירועים הבלתי מזוהים חוזרים באותם תנאים ובאותו אופן.
מקורות והקשר
קיימים יומני תצפיות, תצלומים ודוחות על ניסיונות מדידה, לצד זיהויים רגילים ומגבלות ציוד מתועדות.
לא נקבע מנגנון אחיד לכל התצפיות שנותרו בלתי מזוהות או קשר מוכח בין כל סוגי המדידות.