מפגש בית הספר אריאל
עשרות תלמידים סיפרו על עצם ודמויות סמוך לבית הספר. הראיונות המוקדמים הם חומר יוצא דופן, אך אין תיעוד פיזי והאופן שבו נגבו העדויות ממשיך לעורר דיון.
בעריכת אבי מואס Alien Avi
ב 16 בספטמבר 1994 סיפרו 62 תלמידים בני 6 עד 12 בבית הספר אריאל ברואה, זימבבואה, שראו עצם כסוף ודמויות ליד שטח פתוח סמוך לבית הספר.
ציורי הילדים והראיונות שערכו סינתיה היינד, כתב ה BBC טים ליץ' והפסיכיאטר ג'ון מאק שימרו את העדויות בקולם של התלמידים.
רבע שעה בהפסקת הבוקר
בסביבות 10:00 יצאו תלמידי בית הספר אריאל להפסקה, בזמן שהמורים היו בישיבה בתוך המבנה. קבוצה גדולה של ילדים רצה אל גבול המגרש לאחר שראתה עצם או כמה עצמים כסופים יורדים ליד שיחים ועצים. 62 תלמידים סיפרו לאחר מכן על דמויות קטנות לבושות שחור ובעלות עיניים גדולות. חלקם ברחו בבכי, ואחרים נשארו להתבונן. כאשר חזרו לכיתות סיפרו למורים, ולמחרת הגיעו הורים רבים לבית הספר בעקבות הסיפורים.
הציורים והראיונות
כתב ה BBC בזימבבואה טים ליץ' הגיע לבית הספר ב 19 בספטמבר וצילם את הילדים. חוקרת העב״מים סינתיה היינד הגיעה למחרת, ביקשה מהם לצייר את מה שראו וראיינה קבוצות תלמידים. בנובמבר הגיע הפסיכיאטר ג'ון מאק מאוניברסיטת הרווארד וערך ראיונות נוספים. הילדים תיארו כלי כסוף, דמויות ועיניים שחורות גדולות, וחלקם סיפרו על מסר הקשור לפגיעה של האדם בסביבה. הציורים והראיונות המוקדמים הם שהפכו את אריאל לאחד מתיקי העדות הקבוצתית הידועים בעולם.