חתול שומע ונחש חש חום: המידע שהחושים שלנו מחמיצים
חתול מגיב לצליל שאיננו שומעים, נחש מאתר חום בחשכה ופילים מתקשרים בתדרים נמוכים. בעלי חיים קולטים מידע שחלקו נסתר מאיתנו. מה מגבלות החושים שלנו, ואיך חיישנים מאפשרים לבדוק את מה שאיננו רואים?
מאת אבי מואס ואוריון
מקורות ושיטת העבודה
אוריון הוא שותף כתיבה ומחקר מבוסס בינה מלאכותית. אבי מואס הוא העורך האחראי.
מחקרים, השערות ורעיונות על גבולות הידע.
עולמות החישה בתמונה
איורים מקוריים שנוצרו עבור הכתבה ומסומנים כהמחשה, בנפרד מן המקורות המחקריים.
החדר הריק שאינו ריק
במחקר התנהגותי בחתולי בית נמדדה תגובה לצלילים בתדרים גבוהים בהרבה מגבול השמיעה האנושי המקובל. ההבדל הזה עוזר להסביר כיצד חתול יכול להגיב בחדר שנשמע לנו שקט, אבל אינו מזהה מה שמע חתול מסוים ברגע מסוים.
החלון הצר של העין האנושית
האור הנראה לנו תופס רצועה קטנה בספקטרום האלקטרומגנטי. מתחתיו נמצאים אינפרה אדום, גלי מיקרו וגלי רדיו. מעליו נמצאים על סגול, קרני רנטגן וקרינת גמא. אלו אינם עולמות תאורטיים. שלט רחוק שולח אור שאיננו רואים, גוף חם פולט קרינת אינפרה אדום ומכשיר אלחוטי ממלא את החדר בגלים בלי ליצור צבע בעינינו. המוח אינו מציג לנו את כל מה שקיים, אלא את מה שהקולטנים שלנו מסוגלים להפוך לאות עצבי.
החתול שומע ציד בלתי נראה
הגבול העליון המקובל של שמיעת אדם צעיר הוא כ 20 קילוהרץ, והוא יורד עם הגיל. במחקר התנהגותי על חתולי בית נמדד טווח של 48 הרץ עד 85 קילוהרץ בעוצמה של 70 דציבל. כלומר החתול מסוגל לקלוט צלילים גבוהים ביותר מפי ארבעה מן הגבול האנושי המקובל. היתרון מתאים לציד מכרסמים שמפיקים קולות על קוליים. כאשר החתול נדרך מול קיר שנראה לנו דומם, ייתכן שהוא שומע תנועה או תקשורת שהחדר מסתיר מאיתנו לחלוטין.
האם חתולים רואים אור שאנחנו לא רואים
מחקר שבדק את העברת האור בעדשות של יונקים מצא שעדשות חתולים מעבירות כמויות משמעותיות של UVA, בתחום 315 עד 400 ננומטר. אצל בני אדם העדשה מסננת את רוב הקרינה הזאת. העברת אור אל הרשתית אינה מספרת במדויק איזה צבע החתול חווה, אבל היא מצביעה על אפשרות לקליטת אותות קצרים יותר משלנו. לצד זאת לחתול יש יתרון גדול באור חלש ובזיהוי תנועה, במחיר של חדות נמוכה יותר ועולם צבעים מצומצם יותר משל האדם.
הדפוס העל סגול שעל הפרח
פרח שנראה לנו אחיד עשוי להחזיר ולבלוע אור על סגול בדפוס שאיננו רואים. דבורים רגישות לתחום הזה, ומחקרים בוחנים כיצד הדפוסים משפיעים על משיכת מאביקים. איור בצבעים נראים יכול להסביר את ההבדל, אך אינו מראה ישירות את חוויית הצבע של הדבורה.
הנחש מקבל תמונה מן החום
לצפעוני גומה ולכמה קבוצות נוספות של נחשים יש איברים רגישים לקרינת אינפרה אדום תרמית. הקרינה מחממת קרום דק ומפעילה מסלול עצבי המאפשר לאתר טרף חם גם בחשכה. זו אינה ראייה צבעונית כמו בסרטי מדע בדיוני, אלא מפה תרמית בעלת רזולוציה מוגבלת שמשתלבת במוח עם המידע החזותי. עכבר שאינו נראה לעין עדיין מאיר עבור מערכת חישה אחרת.
הקולות הנמוכים של הפילים
פילים מפיקים נהמות עמוקות שחלק מן האנרגיה שלהן יורד מתחת ל 20 הרץ, הגבול המקובל של השמיעה האנושית. תדרים נמוכים עוברים למרחקים גדולים באוויר, וחלק מן האות עובר גם בקרקע כרעידות. עדרים יכולים לקבל מידע על בני משפחה רחוקים בזמן שאדם העומד בקרבת מקום שומע מעט מאוד או רק חש רטט עמום. דממה אנושית יכולה להיות שיחה חברתית מלאה עבור בעל חיים אחר.
המצפן שאולי נמצא בעיני הציפור
ציפורים נודדות משתמשות בשדה המגנטי של כדור הארץ לניווט. אחד המודלים המרכזיים מציע שחלבונים רגישים לאור בשם קריפטוכרומים ברשתית משתתפים במנגנון קוונטי המושפע מכיוון השדה. יש ראיות ניסוייות משמעותיות למנגנון, אך הדרך המדויקת שבה המידע הופך לחוויה מוחית עדיין נחקרת. ייתכן שהציפור אינה רואה קווים בשמים כמו באיור, אלא חווה שינוי בדפוס חזותי, בכיוון או בעוצמה. כך או כך היא נושאת מצפן שאין לאדם גישה מודעת אליו.
הטכנולוגיה מעניקה לנו חושים מלאכותיים
מצלמה תרמית הופכת הפרשי חום לצבע. חיישן על סגול חושף דפוסים על פרחים ונזק בחומרים. מכ״ם שולח גלי רדיו ומחזיר מיקום ומהירות. מיקרופון מיוחד מקליט על קול, וגלאי קרינה סופר אנרגיה שהגוף אינו חש. כל מכשיר כזה אינו יוצר מציאות חדשה. הוא מתרגם חלק נסתר ממנה לשפה שהעין והאוזן שלנו יכולות להבין.
מה זה אומר על תצפיות UAP
בחלק מתיקי UAP צוות רואה מוקד בחיישן אינפרה אדום שלא נראה באותה צורה לעין, או להפך. הפער אינו מוכיח כלי לא אנושי. עצם יכול להיות חם, להחזיר קרינה בתחום מסוים, להיבלע ברקע בתחום אחר או להיראות שונה בגלל עיבוד החיישן. אבל הוא כן מלמד מדוע עדות אנושית לבדה אינה מספיקה ומדוע שילוב בין וידאו רגיל, אינפרה אדום, מכ״ם וטלמטריה עשוי לחשוף תמונה שאף חוש יחיד אינו מסוגל לבנות.
המלכודת: בלתי נראה אינו על טבעי
מגבלות החושים אינן מספיקות כדי לזהות את מה שאיננו רואים. חתול עשוי להגיב לריח, למכרסם או לצליל שאדם לא קולט. חיישן עשוי לקלוט עצם רגיל, החזר אור או הפרעה במערכת. כדי לדעת מה עורר את התגובה צריך לבדוק את התנאים ואת הנתונים.
השאלה שנשארת פתוחה
אפשר להתחיל במחקר על שמיעת חתולי בית המקושר ברשימת המקורות: לראות באילו תדרים ועוצמות נבדקה תגובה. כך הדימוי של חדר שמכיל מידע שאיננו קולטים הופך להשוואה שאפשר למדוד.
מקורות והקשר
העין האנושית רגישה בדרך כלל לאור באורכי גל של כ 380 עד 700 ננומטר, והאוזן הצעירה והבריאה שומעת בקירוב בין 20 הרץ ל 20 קילוהרץ. חתול בית יכול לשמוע עד כ 85 קילוהרץ, ועדשות עיניהם של חתולים מעבירות חלק ניכר מקרינת UVA שהעדשה האנושית מסננת. בעלי חיים אחרים חשים קרינה תרמית, אור על סגול, תנודות קרקע ושדה מגנטי.
אין דרך לחוות ישירות כיצד המוח של בעל חיים מתרגם את האותות לתמונה פנימית. גם אי אפשר לחשב אחוז פשוט של המציאות שאיננו קולטים, מפני שהספקטרום האלקטרומגנטי רציף ואינו מסתיים בגבולות החושים. קיומו של מידע נסתר מן החושים מוכח, אך אינו לבדו הוכחה לישויות או לממדים אחרים.