איימי אסקרידג׳: החוקרת שאמרה שמאיימים עליה, והפגיעות שלא הוסברו

מי הייתה איימי אסקרידג׳, ומי לא

מודעת האבל של המשפחה ודף האירוע של Huntsville Alabama L5 Society מציגים תמונה מדויקת יותר מן הכותרות הוויראליות. אסקרידג׳ הייתה בוגרת אוניברסיטת אלבמה בהאנטסוויל בכימיה ובביולוגיה. בשנת 2018 נכתב שהיא לומדת לתואר שלישי במדע החומרים ועבדה בתחומים שכללו מערכות MEMS, חומרים פיאזואלקטריים ומערכות להחדרת תרופות. היא הקימה עם שותפים את Institute for Exotic Science ואת HoloChron Engineering. היא לא הוצגה במקורות הראשוניים כעובדת NASA ולא נמצא תיעוד שהשלימה דוקטורט. אביה, ריצ׳רד אסקרידג׳, עבד בעבר ב NASA, וזה ככל הנראה מקור חלק מן הבלבול ברשת.

ההרצאה הפומבית משנת 2018

ב 6 בדצמבר 2018 נשאה אסקרידג׳ בהרצאה פתוחה בהאנטסוויל סקירה היסטורית על ניסיונות לשנות כבידה. המצגת, שנשמרה באתר HAL5, עוברת בין אפקט ביפלד בראון, עבודותיו של תומס טאונסנד בראון, ניסויי מוליכי על שיוחסו לנינג לי וליוג׳ין פודקלטנוב, EM Drive ותוכניות תעשייתיות מן המאה העשרים. עצם ההרצאה והמצגת מתועדות. עם זאת, זו סקירה של טענות, ניסויים ומסלולי מחקר, ולא פרסום של התקן עובד או תוצאה שאומתה במעבדה עצמאית. בכמה מן התחומים האלה נמצאו הסברים רגילים יותר, כגון רוח יונים, ובאחרים לא הושג שחזור משכנע.

בסרטון של Alien Avi מספרת אסקרידג׳ כי במהלך עבודתה היא נתקלה במקרה במידע על מה שכינתה אולטרה ארציים. לדבריה, אין מדובר באורחים מכוכב אחר אלא בבני אדם מן העתיד. היא מכנה שתי קבוצות בשם P47 ו־P52, במשמעות של ההווה ועוד 47 אלף וההווה ועוד 52 אלף שנים. בגרסה המורחבת של הטענה, אחת הקבוצות מקושרת לדמויות האפורות והאחרת לבני אדם עתידיים בעלי מראה קרוב יותר לשלנו. חשוב לדייק במילה ״גילתה״: הסרטון מתעד חשיפה שלה למידע או לסיפור, לא גילוי מעבדתי. המונח אולטרה ארציים קדם לה. ג׳ון קיל השתמש בו לישויות שלדעתו אינן בהכרח מבקרים מכוכב אחר, אך גם לא הגדיר אותן דווקא כבני אדם מן העתיד. אסקרידג׳ העניקה למונח משמעות צרה ומסוימת יותר. היא ייחסה את המידע להאל פותוף, אך לא נמצא פרסום שלו המאשר את השיחה או את קיומן של הקבוצות.

הסיפור לא הופיע לראשונה אצל אסקרידג׳. שנים קודם לכן טען דן בוריש, דמות שנויה במחלוקת בעולם העב״מים, כי עבד עם ישות שכונתה J Rod וכי מדובר בצאצאי האנושות מן העתיד. בגרסתו הופיעו P45 ו־P52, לא P47 ו־P52, לצד טענות על מסלולי זמן ועל מערכת בשם Looking Glass. לא נמצא תיעוד ממשלתי או מדעי שמאמת את עבודתו הנטענת, את המערכת או את הישויות. הדמיון בין הסיפורים מלמד שאסקרידג׳ לא הציגה כאן רעיון שנוצר רק מתוך ניסוי שלה. השינוי מ P45 ל P47 הוא גם סימן לכך שאנו עוסקים במסורת סיפור מתפתחת ולא במערכת סיווג טכנית מתועדת.

בריאיון עם ג׳רמי ריס ומארק סוקול, שהוקלט בשנת 2020 ופורסם במלואו מאוחר יותר, אסקרידג׳ אמרה: ״גילינו אנטי גרביטציה, והחיים שלנו הלכו לעזאזל ואנשים התחילו לחבל בנו. אלה הטרדות, איומים. זה נורא״. היא הסבירה מדוע רצתה לפעול בפומבי: אם חוקרת מותקפת בחשאי, אמרה, אפשר לקבור אותה ואת עבודתה בלי שאיש יבחין. היא הוסיפה שעליה לפרסם מפני שהמצב נעשה אגרסיבי יותר. הריאיון מוכיח שאמרה את הדברים שנים לפני שהסיפור התפוצץ ברשת. הוא אינו מגלה מי איים עליה או מוכיח שהאיומים נבעו מפריצת דרך מדעית.

פרנק מילבורן, קצין מודיעין בריטי לשעבר שהיה עמה בקשר משנת 2021, טען לאחר מותה שהיא סיפרה לו על תקיפה בתוך ביתה באמצעות מקור רדיו או מיקרוגל מכוון. הוא פרסם תצלומים שבהם נראים שלפוחיות, נגעים וסימנים על העור, ואמר שהיא ייחסה אותם למערכת RF בתחום K band. מארק סוקול סיפר שבתקופה שבה שהה עמה היא חלתה לפתע, אמרה שהם מותקפים, וכי רכב בעל חלונות כהים שעמד מול הבית נסע כשניסה לצלמו. אלה עדויות רלוונטיות, וחלק מן הסימנים אכן נראים בתצלומים. אך לא פורסמו בדיקת רופא שנערכה בזמן אמת, דגימת רקמה, מדידת שדה, קובץ צילום מקורי מלא או דו״ח מומחה שמבדיל בין כוויה אלקטרומגנטית לבין גורמים רפואיים, כימיים או תרמיים אחרים.

הצבא האמריקאי מפתח בגלוי מערכות אנרגיה מכוונת. מערכת THOR של מעבדת המחקר של חיל האוויר משתמשת בגלי מיקרוגל רבי עוצמה נגד נחילי רחפנים, ומערכות כמו Active Denial System נועדו לחמם במהירות את שכבת העור החיצונית כדי לגרום לתחושת כאב ולהרחיק בני אדם. לכן עצם המונח אינו מדע בדיוני. הקפיצה הלוגית מתרחשת כאשר עוברים מן הקביעה שמערכות כאלה קיימות למסקנה שמערכת מסוימת הופעלה על אדם מסוים. לשם כך נחוצים מאפייני פגיעה, טווח, הספק, קו ראייה, מדידות סביבתיות, תיעוד רפואי וראיות למפעיל. החומר הציבורי בפרשת אסקרידג׳ אינו כולל אותם.

אסקרידג׳ מתה בהאנטסוויל ב 11 ביוני 2022, בגיל 34. דיווחים רבים מתארים פצע ירי עצמי וקביעה רשמית של התאבדות, אך מודעת האבל המשפחתית אינה מציינת סיבת מוות והדו״חות המפורטים לא פורסמו לציבור. מילבורן אמר שהיא חזרה והזהירה שלא תתאבד ושאם תמות בנסיבות חשודות יש לחשוד בהתערבות חיצונית. מנגד, אביה אמר ל NewsNation שאין בעיניו דבר חשוד במותה. זו סתירה מהותית, ולא פרט שאפשר לבחור ממנו רק את הגרסה המתאימה. ללא תיק חקירה מלא, בדיקה בליסטית, ציר זמן ועדויות שנגבו בזמן אמת, אי אפשר להסיק מן החומר הפומבי שנרצחה, וגם אי אפשר לבחון באופן עצמאי את כל הטענות שהעלתה לפני מותה.

לא נמצא בפרסום הציבורי מאמר שעבר ביקורת עמיתים שבו אסקרידג׳ או המכון שלה מציגים אפקט אנטי גרביטציה שניתן לשחזר. גם לא נמצא פטנט שלה המתאר מערכת כזאת. דפי ResearchGate שמופיעים בחלק מהפוסטים ומשייכים לה עבודות בהנדסה אזרחית שייכים לאישה אחרת בעלת שם דומה. מכאן לא נובע שלא עבדה על ניסויים פרטיים, אלא שהטענה ״היא הוכיחה אנטי גרביטציה״ אינה ניתנת כרגע לבדיקה. ההבחנה חשובה במיוחד מפני שאסקרידג׳ עצמה אמרה שהיא חייבת לפרסם, ואילו החומר הטכני שהיה מכריע את השאלה לא נמצא ברשות הציבור.

באפריל 2026 צורף שמה לרשימה של מדענים ואנשי מערכות רגישות שמתו או נעלמו. הבית הלבן מסר שהוא עובד עם ה FBI וסוכנויות אחרות כדי לבדוק אם קיימים קשרים בין המקרים, וה NNSA אמרה שהיא בוחנת דיווחים הנוגעים לעובדי המעבדות והאתרים שלה. נכון לעכשיו הרשויות לא פרסמו ממצא המחבר את אסקרידג׳ למקרים האחרים, ולא הודיעו שמותה סווג מחדש כרצח. הבדיקה הפדרלית הופכת את הדרישה לשקיפות ללגיטימית, אך אינה אישור לתיאוריה של חיסול מדענים.

ראוי להאמין שאסקרידג׳ חוותה מצוקה ופחד אמיתיים ולקחת ברצינות את העדות שמסרה בזמן חייה. ראוי באותה מידה לדרוש את החומר שיכול להפוך עדות לממצא: הדו״חות הרפואיים, התמונות המקוריות, מדידות, תלונות, תיעוד פריצות ותיק המוות. התמונות אינן ״כלום״, אבל הן גם אינן חתימה ייחודית של נשק. לכן הסיפור ראוי לסיקור עמוק, לא מפני שהוכח שחיסלו חוקרת אנטי גרביטציה, אלא מפני שיש כאן התרעה מתועדת, סימנים שצולמו, עדים סותרים וחסר חריג של חומר ציבורי שמונע הכרעה.