המבנים שעל הירח: התצלומים שלואיס אליזונדו אומר שעומדים להיחשף, והמגדל שג׳ון ליר תיאר לפני יותר מעשרים שנה
לואיס אליזונדו אומר שקיימים תצלומים שטרם פורסמו ובהם נראים על פני הירח מבנים מונוליתיים גדולים בעלי חיתוכים בזווית ישרה. יותר מעשרים שנה קודם לכן תיאר ג׳ון ליר בשידור עם ארט בל מגדל עצום באזור סינוס מדי. אלה אינן שתי עדויות לאותו תצלום, אבל הצבתן זו לצד זו יוצרת שאלה מדויקת: מה בדיוק קיים בחומר שטרם הוצג לציבור, ומה נוכל לבדוק אם הוא אכן יפורסם.
בעריכת אבי מואס Alien Avi
נבדק מול המקור · שיטת הבדיקה
לואיס אליזונדו בשיחה עם יושי אסאקאווה
כאן נשמעת טענתו של אליזונדו על תצלומים שטרם פורסמו ועל מבנים מונוליתיים בעלי חיתוכים בזווית ישרה על פני הירח.
ג׳ון ליר והמגדל שתיאר בסינוס מדי
הסרטון מביא את תיאורו של ליר. ההקלטה המלאה של שידור ארט בל משנת 2003 והדף הרשמי של התדריך מקושרים בהמשך העמוד.
דבריו של אליזונדו נשמעים בראיון מצולם עם יושי אסאקאווה. תיאורו של ליר מופיע בהקלטת Coast to Coast AM מ־2 בנובמבר 2003 ובדף התדריך הרשמי של התוכנית. בפוסט שפרסם במרץ 2004 כתב ליר כי הציע שהמגדל בסינוס מדי עשוי להיות מכונת נשמות, ובראיון מאוחר יותר תיאר את כדור הארץ כמקום להתפתחות הנשמה. מפת USGS מאשרת שסינוס מדי הוא אזור גאולוגי ממשי סמוך למרכז הצד הפונה לכדור הארץ.
התצלומים שאליזונדו מתאר אינם זמינים לציבור, ולכן אין עדיין קובץ מקורי, קואורדינטות, נתוני צילום או שרשרת מקור שאפשר לבחון. ליר לא הציג בשידור תצלום מאומת של המגדל, ואליזונדו לא אמר שהחומר שלו מתעד את סינוס מדי או את המבנה שעליו דיבר ליר.
המשפט שהחזיר את הירח למרכז הסיפור
בראיון עם חוקר העב״מים היפני יושי אסאקאווה אמר לואיס אליזונדו כי קיימים תצלומים של פני הירח שלדעתו טרם נחשפו לציבור. הוא תיאר בהם עצמים הנראים כמבנים מונוליתיים גדולים עם חיתוכים בזוויות ישרות, והוסיף שהוא מאמין שהתצלומים עשויים להתפרסם בקרוב. הניסוח שלו חשוב: הוא אינו מדבר על נקודת אור מטושטשת או על צל בודד, אלא על גאומטריה שלדבריו אינה נראית טבעית. אליזונדו, קצין מודיעין לשעבר שניהל את תוכנית AATIP בפנטגון, קושר את החומר לעניין ארוך שנים של אינטליגנציה לא אנושית בירח ולשלב החדש של נוכחות אנושית מתמשכת סביבו ועל פניו.
מה פירוש מבנה מונוליתי בתצלום ירחי
המילה מונולית מתארת גוף גדול הנראה כיחידה אחת. כאשר מצרפים אליה חיתוכים ישרים ופינות קרובות לתשעים מעלות, העין האנושית מזהה מיד תכנון. על הירח, עם זאת, התמונה תלויה מאוד בזווית השמש, בגובה המצלמה וברזולוציה. קיר של מכתש, סדק, סלע שהוטל בפגיעה או צל חד יכולים ליצור צורה משכנעת בפריים אחד. לכן המשמעות האמיתית של דברי אליזונדו לא נמצאת רק בצורה שהוא מתאר, אלא באיכות החומר שלדבריו עומד מאחוריה. סדרת תמונות מזוויות שונות, קואורדינטות מדויקות ומידע על החיישן יכולים להפוך מראה מסקרן לממצא שאפשר למדוד.
ב־2 בנובמבר 2003 התארח הטייס לשעבר ג׳ון ליר בתוכניתו של ארט בל והציג תרחיש חשיפה, מעין תדריך דמיוני של הדברים שלדעתו ממשלה הייתה יכולה לספר לציבור. בתוך אותו תרחיש הוא עבר אל הירח ואמר שהתמונות שעליהן הוא מדבר מציגות מבנים. הוא נקב בשם סינוס מדי ותיאר שם מגדל שגובהו יותר משבעה מייל. אחר כך הזכיר עצם נוסף במרה קריסיום שכינה הקולוסוס של אוגורם, מכונה שלדבריו גדולה מברוקלין. ההקלטה המלאה אורכת כמעט שלוש שעות, והקטע שבערוץ Alien Avi מביא לצופה את הרגע המרכזי מן הסיפור בעברית ובפורמט ישיר.
לפי התמונה הרחבה שהציג ליר, המגדל לא נועד רק לצפות בכדור הארץ. הוא תיאר אותו כחלק ממנגנון המטפל בנשמה בין גלגול לגלגול. הנשמה מגיעה אליו לאחר החיים, המידע, החוויות והלמידה שאספה כאן נפרקים ונשמרים, הזיכרון האישי מתאפס, והיא מוחזרת לכדור הארץ למחזור חיים נוסף. במודל הזה הגוף הוא מכל זמני והחיים אינם אירוע חד פעמי, אלא שלב בתהליך ארוך של התפתחות הנשמה. בריאיון מ־2006 ליר כינה את כדור הארץ חוות נשמות ואמר שהנושא המרכזי של הקיום כאן הוא התפתחות הנשמה. הוא תיאר את האפורים כמי שמפקחים על המכלים הגופניים ויכולים להעביר נשמות מגוף לגוף, אך אינם בעלי הנשמה עצמה. המקור הישיר והמפורש ביותר שקושר את הרעיון למגדל הוא תגובה שכתב ליר במרץ 2004. שם אמר שהעצם שזיהה בתצלום Lunar Orbiter III 84M מכוון זמן רב אל כדור הארץ, ושמאחר שלדבריו נשמות נעקבו בדרכן אל הירח, הוא הציע שהמגדל עשוי להיות מכונת נשמות. ליר עצמו קרא לכך השערה ותיאוריה. מנגנון הורדת המידע, האיפוס והחזרה מופיע בגרסה המורחבת של הסיפור שהפיץ סביב לוכד הנשמות, בעוד הפוסט השמור שלו מאשר במישרין את החיבור בין המגדל, הירח והנשמות.
בחומר של רא, ישות המתארת את עצמה כתודעה קבוצתית מן הצפיפות השישית, אין אזכור למגדל ירחי הלוכד נשמות. ובכל זאת מופיעה שם מקבילה מסקרנת לחלק אחר בסיפור. רא אומר שלאחר המוות הישות עוברת אל המרחב המטפיזי, שבו היא יכולה לראות את חייה בשלמותם כמו ספר, לעיין מחדש בחוויות, לעבור ריפוי ולהעריך מה דרוש לה בגלגול הבא. מסך השכחה, לפי החומר הזה, פועל בתוך החיים הגופניים ונועד לאפשר בחירה והתפתחות, לא כמחיקה שמבצע מתקן לאחר המוות. רא גם מזכיר בסיסים על הירח שעוברים שיפוץ, אך מייחס אותם למערכים צבאיים אנושיים ואינו קושר אותם לנשמות. בתיאור תהליך הקציר המעבר נקבע לפי מצבה הרוחני של הישות, בעזרת העצמי הגבוה וישויות מסייעות. לכן רא אינו מאשר את מכונת הנשמות של ליר. הוא מציב לידה מודל אחר, שבו ניסיון החיים נשמר, נבחן ונישא קדימה בלי מגדל ובלי מנגנון טכנולוגי.
הרעיון של ליר אינו עומד בחלל ריק. בשנת 1976 פרסם ג׳ורג׳ לאונרד את הספר Somebody Else Is on the Moon, לאחר שבחן תצלומי נאס״א וטען שנראים בהם מגדלים, צינורות, מסילות ומתקנים גדולים. הוא דיבר על בנייה ופעילות, לא על מחזור נשמות. אינגו סוואן, מחלוצי הצפייה מרחוק, ביצע ב־1974 ניסוי צפייה בירח במסגרת עבודתו ב־SRI, ובהמשך כתב ב־Penetration על בסיס וישויות בצד הנסתר. גם הוא לא תיאר מגדל שמאפס נשמות. רוברט מונרו הוסיף בספר Far Journeys קו אחר: חומר או אנרגיה שכינה Loosh, הנוצרים מתוך חוויות ורגשות של יצורים חיים ונאספים בידי אינטליגנציות אחרות. אצל מונרו יש איסוף של תוצר החיים, אך אין מגדל על הירח. עדות ארכיונית של ריילן אלן מחברת את המונחים בצורה הקרובה ביותר לליר. לדבריה, ליר שאל אותה אם שמעה על מבנה ירחי המשמש לוכד נשמות, ואילו גונתר רוסבאכר תיאר מתקן דו כיווני ששולח נשמות לכדור הארץ ולוכד אותן בסיום מסען. כל מקור מחזיק חלק אחר של התמונה: לאונרד וסוואן מציבים מבנים על הירח, מונרו מציב מערכת האוספת תוצר מן החיים, רא מתאר סקירה והמשך בין גלגולים, וליר הוא שמחבר את המבנה הירחי אל מסלול הנשמה.
סינוס מדי, מפרץ האמצע, הוא אזור בזלתי קטן ומרובה מכתשים הקרוב מאוד למרכז הצד של הירח הנראה מכדור הארץ. המיקום הזה העניק לו חשיבות מעשית כבר בעידן Lunar Orbiter, משום שהוא נמצא באזור נוח יחסית לתקשורת ולמיפוי חזיתי. מפת הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מציגה מכתשים, רכסים, מישורים ושכבות געשיות באזור. היא אינה מציגה או מאשרת מגדל. חשיבותה לכתבה היא אחרת: היא מאפשרת לקורא לעבור משם מסתורי למקום ממשי, מוגדר וממופה, ולדעת בדיוק היכן ליר מיקם את טענתו.
קל לחבר בין המשפט החדש של אליזונדו לבין המגדל הוותיק של ליר, אבל החיבור חייב להישאר מדויק. אליזונדו לא הזכיר את סינוס מדי, לא נקב בגובה של מבנה ולא אמר שהוא ראה את התצלומים שעליהם ליר דיבר. ליר, מצדו, לא תיאר את מקור הצילומים במונחים שמאפשרים כיום לאתר קובץ בעל שרשרת מקור. הדמיון ביניהם הוא ברעיון של גאומטריה מלאכותית על פני הירח. ההבדל הוא בזמן, במקור ובמידת הפירוט. לכן הכתבה מציגה אותם כשתי טענות עצמאיות שנוגעות לאותה אפשרות גדולה, ולא כהוכחה הדדית.
האנושות חוזרת כעת לירח עם מצלמות חדשות, מסלולים מדויקים יותר ותוכנית לבניית נוכחות שאינה מסתכמת בביקור קצר. כל אתר חריג שניתן למקם יוכל להיבחן מחדש בידי יותר ממדינה אחת ובאמצעות יותר מחיישן אחד. אליזונדו טוען שהירח היה זמן רב מוקד עניין עבור אינטליגנציה לא אנושית, ושהחזרה האנושית עשויה להביא גילויים של שרידים או סימני התיישבות, בדומה לאפשרויות שהוא מעלה לגבי מאדים. זו טענה רחבה מאוד, אבל היא גם ניתנת לפירוק: אם יש תצלומים, אפשר לדרוש את הקבצים; אם יש מיקום, אפשר לצלם אותו שוב; ואם יש מבנה, אפשר למדוד את הצל, הגובה והחומר.
בתגובה שנמסרה לניו יורק פוסט לאחר פרסום דבריו של אליזונדו, נאס״א אמרה כי מיפתה וצילמה את כל פני הירח ברזולוציה גבוהה וכי אינה מודעת למבנים מן הסוג שתואר. הפסיפס המופיע בראש הכתבה הוא דוגמה להיקף התיעוד הציבורי: הוא הורכב בידי מרכז ההדמיה של נאס״א מ־1,231 תמונות של המצלמה הצרה במקפת LRO. הוא אינו התצלום הנטען ואינו נועד להוכיח או להפריך את הסיפור. הוא כן מזכיר שהירח איננו עוד עיגול רחוק בלבד, אלא עולם מצולם שמיליוני פרטים ממנו זמינים להשוואה.
פרסום אמיתי יצטרך לכלול הרבה יותר מצילום מסך ברשת. יהיה צורך בקובץ המקורי, בשם המשימה והחיישן, בזמן הצילום, בקואורדינטות, ברזולוציה ובתמונות סמוכות מאותו מעבר. מידע כזה יאפשר להשוות את העצם למפת הגובה, לבדוק אם הוא חוזר בתצפיות אחרות ולחשב אם מה שנראה כקיר הוא גוף או צל. אם התמונות מגיעות ממערכת מסווגת, גם מסלול השחרור והאימות שלהן חשוב. בלי הנתונים האלה נקבל דימוי חזק. איתם נקבל ממצא שניתן לחקור.
הסיפור אינו מסתיים בשאלה אם להאמין לאליזונדו או לליר. הוא מתחיל בדרישה לראות. ליר נתן לפני יותר מעשרים שנה שם, מקום וממדים לסיפור שהציג. אליזונדו אומר כיום שקיימת שכבה אחרת של חומר, קרובה יותר לפרסום, ובה עצמים שאינם נראים טבעיים. אם התמונות אכן יופיעו בגל הבא של תיקי העב״מים, יהיה אפשר סוף סוף להוציא את הדיון מן האולפן ומן הזיכרון, ולהניח אותו על מפה של הירח. עד אז, המקורות המלאים והווידאו נמצאים כאן כדי שכל קורא ישמע בדיוק מה נאמר, בידי מי ובאיזה הקשר.