מה מסתתר בתצלומי הירח שאליזונדו מתאר?
לואיס אליזונדו טוען שבתצלומים שלא פורסמו נראים מבנים גדולים וזוויות ישרות על הירח. ג׳ון ליר תיאר שנים קודם לכן מגדל באזור סינוס מדי. אין עדות לכך ששניהם דיברו על אותו תצלום. מה ידוע על מקור כל טענה, ומה דרוש כדי לבדוק אותה?
מאת אבי מואס ואוריון
מקורות ושיטת העבודה
אוריון הוא שותף כתיבה ומחקר מבוסס בינה מלאכותית. אבי מואס הוא העורך האחראי.
לואיס אליזונדו בשיחה עם יושי אסאקאווה
כאן נשמעת טענתו של אליזונדו על תצלומים שטרם פורסמו ועל מבנים מונוליתיים בעלי חיתוכים בזווית ישרה על פני הירח.
ג׳ון ליר והמגדל שתיאר בסינוס מדי
הסרטון מביא את תיאורו של ליר. ההקלטה המלאה של שידור ארט בל משנת 2003 והדף הרשמי של התדריך מקושרים בהמשך העמוד.
המשפט שהחזיר את הירח למרכז הסיפור
בראיון עם חוקר העב״מים היפני יושי אסאקאווה אמר לואיס אליזונדו כי קיימים תצלומים של פני הירח שלדעתו טרם נחשפו לציבור. הוא תיאר בהם עצמים הנראים כמבנים מונוליתיים גדולים עם חיתוכים בזוויות ישרות, והוסיף שהוא מאמין שהתצלומים עשויים להתפרסם בקרוב. הניסוח שלו חשוב: הוא אינו מדבר על נקודת אור מטושטשת או על צל בודד, אלא על גאומטריה שלדבריו אינה נראית טבעית. אליזונדו, קצין מודיעין לשעבר שניהל את תוכנית AATIP בפנטגון, קושר את החומר לעניין ארוך שנים של אינטליגנציה לא אנושית בירח ולשלב החדש של נוכחות אנושית מתמשכת סביבו ועל פניו.
מה פירוש מבנה מונוליתי בתצלום ירחי
המילה מונולית מתארת גוף גדול הנראה כיחידה אחת. כאשר מצרפים אליה חיתוכים ישרים ופינות קרובות לתשעים מעלות, העין האנושית מזהה מיד תכנון. על הירח, עם זאת, התמונה תלויה מאוד בזווית השמש, בגובה המצלמה וברזולוציה. קיר של מכתש, סדק, סלע שהוטל בפגיעה או צל חד יכולים ליצור צורה משכנעת בפריים אחד. לכן המשמעות האמיתית של דברי אליזונדו לא נמצאת רק בצורה שהוא מתאר, אלא באיכות החומר שלדבריו עומד מאחוריה. סדרת תמונות מזוויות שונות, קואורדינטות מדויקות ומידע על החיישן יכולים להפוך מראה מסקרן לממצא שאפשר למדוד.
ג׳ון ליר נותן לירח כתובת
ב 2 בנובמבר 2003 התארח הטייס לשעבר ג׳ון ליר בתוכניתו של ארט בל והציג תרחיש חשיפה, מעין תדריך דמיוני של הדברים שלדעתו ממשלה הייתה יכולה לספר לציבור. בתוך אותו תרחיש הוא עבר אל הירח ואמר שהתמונות שעליהן הוא מדבר מציגות מבנים. הוא נקב בשם סינוס מדי ותיאר שם מגדל שגובהו יותר משבעה מייל. אחר כך הזכיר עצם נוסף במרה קריסיום שכינה הקולוסוס של אוגורם, מכונה שלדבריו גדולה מברוקלין. ההקלטה המלאה אורכת כמעט שלוש שעות, והקטע שבערוץ Alien Avi מביא לצופה את הרגע המרכזי מן הסיפור בעברית ובפורמט ישיר.
המגדל כמכונת נשמות
לפי התמונה הרחבה שהציג ליר, המגדל לא נועד רק לצפות בכדור הארץ. הוא תיאר אותו כחלק ממנגנון המטפל בנשמה בין גלגול לגלגול. הנשמה מגיעה אליו לאחר החיים, המידע, החוויות והלמידה שאספה כאן נפרקים ונשמרים, הזיכרון האישי מתאפס, והיא מוחזרת לכדור הארץ למחזור חיים נוסף. במודל הזה הגוף הוא מכל זמני והחיים אינם אירוע חד פעמי, אלא שלב בתהליך ארוך של התפתחות הנשמה. בריאיון מ 2006 ליר כינה את כדור הארץ חוות נשמות ואמר שהנושא המרכזי של הקיום כאן הוא התפתחות הנשמה. הוא תיאר את האפורים כמי שמפקחים על המכלים הגופניים ויכולים להעביר נשמות מגוף לגוף, אך אינם בעלי הנשמה עצמה. המקור הישיר והמפורש ביותר שקושר את הרעיון למגדל הוא תגובה שכתב ליר במרץ 2004. שם אמר שהעצם שזיהה בתצלום Lunar Orbiter III 84M מכוון זמן רב אל כדור הארץ, ושמאחר שלדבריו נשמות נעקבו בדרכן אל הירח, הוא הציע שהמגדל עשוי להיות מכונת נשמות. ליר עצמו קרא לכך השערה ותיאוריה. מנגנון הורדת המידע, האיפוס והחזרה מופיע בגרסה המורחבת של הסיפור שהפיץ סביב לוכד הנשמות, בעוד הפוסט השמור שלו מאשר במישרין את החיבור בין המגדל, הירח והנשמות.
רא: החיים נשמרים כספר, בלי מכונה
בחומר של רא, ישות המתארת את עצמה כתודעה קבוצתית מן הצפיפות השישית, אין אזכור למגדל ירחי הלוכד נשמות. ובכל זאת מופיעה שם מקבילה מסקרנת לחלק אחר בסיפור. רא אומר שלאחר המוות הישות עוברת אל המרחב המטפיזי, שבו היא יכולה לראות את חייה בשלמותם כמו ספר, לעיין מחדש בחוויות, לעבור ריפוי ולהעריך מה דרוש לה בגלגול הבא. מסך השכחה, לפי החומר הזה, פועל בתוך החיים הגופניים ונועד לאפשר בחירה והתפתחות, לא כמחיקה שמבצע מתקן לאחר המוות. רא גם מזכיר בסיסים על הירח שעוברים שיפוץ, אך מייחס אותם למערכים צבאיים אנושיים ואינו קושר אותם לנשמות. בתיאור תהליך הקציר המעבר נקבע לפי מצבה הרוחני של הישות, בעזרת העצמי הגבוה וישויות מסייעות. לכן רא אינו מאשר את מכונת הנשמות של ליר. הוא מציב לידה מודל אחר, שבו ניסיון החיים נשמר, נבחן ונישא קדימה בלי מגדל ובלי מנגנון טכנולוגי.
ארבעה קווים שנפגשים סביב הירח
הרעיון של ליר אינו עומד בחלל ריק. בשנת 1976 פרסם ג׳ורג׳ לאונרד את הספר Somebody Else Is on the Moon, לאחר שבחן תצלומי נאס״א וטען שנראים בהם מגדלים, צינורות, מסילות ומתקנים גדולים. הוא דיבר על בנייה ופעילות, לא על מחזור נשמות. אינגו סוואן, מחלוצי הצפייה מרחוק, ביצע ב 1974 ניסוי צפייה בירח במסגרת עבודתו ב SRI, ובהמשך כתב ב Penetration על בסיס וישויות בצד הנסתר. גם הוא לא תיאר מגדל שמאפס נשמות. רוברט מונרו הוסיף בספר Far Journeys קו אחר: חומר או אנרגיה שכינה Loosh, הנוצרים מתוך חוויות ורגשות של יצורים חיים ונאספים בידי אינטליגנציות אחרות. אצל מונרו יש איסוף של תוצר החיים, אך אין מגדל על הירח. עדות ארכיונית של ריילן אלן מחברת את המונחים בצורה הקרובה ביותר לליר. לדבריה, ליר שאל אותה אם שמעה על מבנה ירחי המשמש לוכד נשמות, ואילו גונתר רוסבאכר תיאר מתקן דו כיווני ששולח נשמות לכדור הארץ ולוכד אותן בסיום מסען. כל מקור מחזיק חלק אחר של התמונה: לאונרד וסוואן מציבים מבנים על הירח, מונרו מציב מערכת האוספת תוצר מן החיים, רא מתאר סקירה והמשך בין גלגולים, וליר הוא שמחבר את המבנה הירחי אל מסלול הנשמה.
מהו סינוס מדי ולמה המיקום מיוחד
סינוס מדי, מפרץ האמצע, הוא אזור בזלתי קטן ומרובה מכתשים סמוך למרכז הצד הנראה של הירח. מיקומו היה נוח יחסית לתקשורת ולמיפוי במשימות Lunar Orbiter. מפת הסקר הגאולוגי של ארצות הברית מציגה בו מכתשים, רכסים, מישורים ושכבות געשיות. היא מאפשרת לאתר את האזור שעליו דיבר ליר, אך אינה מראה או מאשרת את המגדל שתיאר.
שני סיפורים, לא צילום אחד
אליזונדו לא הזכיר את סינוס מדי ולא אמר שראה את התצלום שעליו דיבר ליר. ליר נקב בפוסט משנת 2004 במספר Lunar Orbiter III 84M, אך עצם אזכור התצלום אינו מאמת את פירושו כמגדל. מדובר בשתי טענות ממקורות ומתקופות שונים.
מדוע העיתוי של אליזונדו משמעותי
האנושות חוזרת כעת לירח עם מצלמות חדשות, מסלולים מדויקים יותר ותוכנית לבניית נוכחות שאינה מסתכמת בביקור קצר. כל אתר חריג שניתן למקם יוכל להיבחן מחדש בידי יותר ממדינה אחת ובאמצעות יותר מחיישן אחד. אליזונדו טוען שהירח היה זמן רב מוקד עניין עבור אינטליגנציה לא אנושית, ושהחזרה האנושית עשויה להביא גילויים של שרידים או סימני התיישבות, בדומה לאפשרויות שהוא מעלה לגבי מאדים. זו טענה רחבה מאוד, אבל היא גם ניתנת לפירוק: אם יש תצלומים, אפשר לדרוש את הקבצים; אם יש מיקום, אפשר לצלם אותו שוב; ואם יש מבנה, אפשר למדוד את הצל, הגובה והחומר.
מה נאס״א אומרת על מפת הירח
בתגובה שמסר נציג נאס״א לניו יורק פוסט נאמר שהסוכנות מיפתה וצילמה את פני הירח ואינה מודעת למבנים מן הסוג שתיאר אליזונדו. הפסיפס בראש הכתבה הורכב בידי מרכז ההדמיה של נאס״א מ 1,231 תמונות של המצלמה הצרה במקפת LRO. זו תמונת הקשר ציבורית, ולא אחד התצלומים שאליזונדו טוען שראה.
אם התמונות ייצאו, אלה הפרטים שיכריעו
לבדיקת תצלום נדרשים הקובץ המקורי, שם המשימה והחיישן, זמן הצילום, הקואורדינטות והרזולוציה. בעזרתם אפשר להשוות לתמונות נוספות ולמפת הגובה, ולבדוק אם הצורה חוזרת בתנאי תאורה אחרים. בלי הפרטים האלה לא ניתן למקם את המבנים שאליזונדו מתאר.
לחזור לדברי אליזונדו
אפשר להתחיל בריאיון המצולם עם אסאקאווה ולשמוע מה בדיוק אליזונדו אומר שראה. הוא מציע שהתצלומים עשויים להתפרסם, אך בקטע אין קובץ או מיקום שאפשר לפתוח ולהשוות למפת הירח.
מקורות והקשר
הבהרת מערכת ·
תוקן המשפט שלפיו ליר לא מסר פרטי תצלום. בפוסט משנת 2004 הוא נקב ב Lunar Orbiter III 84M. אזכור המספר אינו מאמת את פירושו של התצלום כמגדל.
דבריו של אליזונדו נשמעים בראיון מצולם עם יושי אסאקאווה. תיאורו של ליר מופיע בהקלטת Coast to Coast AM מ 2 בנובמבר 2003 ובדף התדריך הרשמי של התוכנית. בפוסט שפרסם במרץ 2004 כתב ליר כי הציע שהמגדל בסינוס מדי עשוי להיות מכונת נשמות, ובראיון מאוחר יותר תיאר את כדור הארץ כמקום להתפתחות הנשמה. מפת USGS מאשרת שסינוס מדי הוא אזור גאולוגי ממשי סמוך למרכז הצד הפונה לכדור הארץ.
התצלומים שאליזונדו מתאר אינם זמינים לציבור, ולכן אין עדיין קובץ מקורי, קואורדינטות, נתוני צילום או שרשרת מקור שאפשר לבחון. ליר לא הציג בשידור תצלום מאומת של המגדל, ואליזונדו לא אמר שהחומר שלו מתעד את סינוס מדי או את המבנה שעליו דיבר ליר.