כופו 1975: המפגש בכרם ורישומי הילדים
שני ילדים סיפרו על כלי שנחת בכרם ועל דמות שהתקרבה אליהם. הרישומים המיוחסים להם מחזירים את הסיפור אל העדות עצמה, לפני הפסלים, המזכרות והדימויים המאוחרים.

שני ילדים סיפרו על כלי שנחת בכרם ועל דמות שהתקרבה אליהם. הרישומים המיוחסים להם מחזירים את הסיפור אל העדות עצמה, לפני הפסלים, המזכרות והדימויים המאוחרים.
הכתבה מפרידה בין חומר המקור, עדויות המשתתפים והפרשנויות המאוחרות.
ערב בין הגפנים
ב־23 בפברואר 1975, בשעת ערב בכופו שבמחוז יאמאנאשי, סיפרו שני תלמידי בית ספר יסודי כי עקבו אחר אור והגיעו לכרם. שם, לדבריהם, נמצא כלי על הקרקע. אחד הילדים תיאר דמות שנגעה בכתפו. השניים נבהלו ופנו למשפחתם. בדיווחים מאוחרים נזכרים גם מבוגרים שראו אור באזור, אך אין בכך עדות עצמאית לדמות עצמה.
הקווים שנשארו על הנייר
אתר Mu מציג רישומים של הכלי ושל הדמות ומייחס אותם לציורים נפרדים של שני הילדים, מתוך ספריית קזואו הייאשי של JSPS באוסקה. זהו לב הכתבה: לא המחשה חדשה של מה שאולי קרה, אלא המסמך החזותי שבו סופרה העדות. הפנים החריגות והצורות הפשוטות מאפשרות לעקוב אחר האופן שבו הילדים תיארו את מה שראו. הרישום משמר תיאור; הוא אינו צילום של יצור.
הכרם, הסימנים והטענות המאוחרות
בפרסומים היפניים מופיעים גם תצלומי השטח ודיווח על עמוד תמיכה שבור. מאמר משנת 2020 מוסיף פרשנות למדידות קרינה ישנות ומציע הסבר של מקור גרעיני. זו מסקנת מחבר המאמר, ולא זיהוי שהוכח של מנוע או כלי. כדי לקשור סימן בשטח לאירוע מסוים צריך לדעת מתי תועד, מי אסף את הדגימה ואילו בדיקות השוואה נעשו.
סיפור שהעיר ממשיכה לספר
ב־2025 ציינה כופו חמישים שנה לסיפור באירועים מקומיים. אתר העירייה מתאר את פעילות עמותת UFOKOFU1975 ואת רישום 23 בפברואר כיום ציון. רישום כזה תועד כבר ב־2024; הוא אינו אישור עירוני לאמיתות המפגש. הכוח של התיק הוא דווקא האפשרות לחבר בין זיכרון אישי, מסמך חזותי ותרבות מקומית, בלי למחוק את ההבדלים ביניהם.