תקרית רוזוול
הצבא הודיע תחילה על מציאת צלחת מעופפת, חזר בו והסביר שמדובר בבלון. מסמכים מאוחרים קשרו את האירוע לפרויקט המודיעיני מוגול, אך הפער בין ההודעות הפך אותו לתיק המכונן של התחום.
בעריכת אבי מואס Alien Avi
זיכרונות ממקור ראשון על תקרית רוזוול
בסרטון ניתן לצפות בעדות ובתיעוד הקשורים לסיפור.
ביולי 1947 אסף צבא ארצות הברית שברים מחווה שנוהלה בידי ויליאם מק ברייזל ליד קורונה, ניו מקסיקו. בסיס רוזוול הודיע תחילה שמצא צלחת מעופפת, ולמחרת הציג את החומר כבלון.
ההודעות הצבאיות, כותרות העיתונים והדוחות המאוחרים מאפשרים לעקוב אחר התפתחות הסיפור מן האירוע המקורי ועד לזיהוי הרשמי עם פרויקט מוגול.
השברים בחווה וההודעה ששינתה הכול
בסוף יוני או בתחילת יולי 1947 מצא החוואי ויליאם מק ברייזל שדה של שברים בחווה שניהל סמוך לקורונה, כ 120 קילומטרים מצפון מערב לרוזוול. הוא תיאר גומי, רדיד מתכתי, נייר, סרט הדבקה וקורות דקות שהתפזרו על פני שטח רחב. ב 7 ביולי פנה לשריף של מחוז צ'אבס, וזה יצר קשר עם בסיס חיל האוויר של הצבא ברוזוול. קצין המודיעין מייג'ור ג'סי מרסל ואנשי הבסיס אספו את החומר. ב 8 ביולי פרסם קצין העיתונות וולטר האוט הודעה דרמטית שלפיה אנשי קבוצת ההפצצה ה 509 השתלטו על צלחת מעופפת. הידיעה הודפסה ברחבי ארצות הברית, אך בתוך שעות הציג בריגדיר גנרל רוג'ר ריימי שברי בלון ומחזיר מכ״ם והצבא חזר בו.
פרויקט מוגול והפיכת האירוע לאגדה
דו״ח חיל האוויר האמריקאי משנת 1994 קישר את השברים לפרויקט מוגול, מערך בלונים סודי שנועד לשאת מיקרופונים בגובה רב ולזהות ניסויים גרעיניים סובייטיים. טיסה מספר 4 שוגרה מאלמוגורדו ב 4 ביוני 1947 ואבדה לא הרחק מן החווה. הסודיות של הפרויקט מסבירה מדוע הצבא לא חשף את מטרתו בזמן אמת, אך ההודעה הראשונית על צלחת מעופפת והחזרה המהירה ממנה יצרו חלל שמילאו במשך עשרות שנים עדויות מאוחרות על כלי וגופות. כך הפך אירוע קצר של איסוף שברים לתיק המכונן של תרבות העב״מים.