Canonical: https://aliennews.co.il/ideas/thomas-campbell-consciousness-ufo
Language: he
datePublished: 2026-09-10
dateModified: 2026-09-10

תודעה ועב״מים · רעיונות

6 דקות קריאה

**מתועד**

מחקר ורעיונות

# מי מנסה להעיר אותנו? תומס קמפבל והרעיון שמאחורי המפגשים

תומס קמפבל, פיזיקאי שעבד כיועץ לנאס״א, מציע הסבר אחר למפגשים עם עב״מים: אולי הם נועדו לשנות את הדרך שבה אנחנו מבינים את המציאות. כך הוא מחבר בין תודעה, חוויות חריגות והמודל שפיתח, My Big TOE.

![המחשה רעיונית של תפיסה ושכבות מידע](https://aliennews.co.il/campbell/consciousness.webp)

המחשה של הרעיון של קמפבל על תודעה ומציאות. התמונה נוצרה בבינה מלאכותית ואינה תיעוד או תרשים מדעי. [מקור](https://www.my-big-toe.com/theory/core-elements/)

![אבי מואס, עורך Alien News](https://aliennews.co.il/avi-moas-editor.jpg)

מאת אבי מואס [ואוריון](https://aliennews.co.il/about)  Alien Avi
פורסם: 10 בספטמבר 2026 · עודכן: 10 בספטמבר 2026

## למה שהמפגש ישנה אותנו?

תומס קמפבל מציע שחלק מן המפגשים שאנשים מתארים עם עב״מים נועדו לשנות את תפיסת המציאות שלהם. זו פרשנות מתוך מודל התודעה שלו, ולא ממצא שמזהה מי או מה עומד מאחורי מפגש מסוים.

בספריו, My Big TOE, הוא מציג את התודעה כבסיס למציאות. הגוף, המרחב והזמן שאנחנו מכירים הם, לפי המודל שלו, חוויה שנוצרת באמצעות מידע וכללים. ראשי התיבות TOE פירושם ״תאוריה של הכול״. קמפבל מנסה לכלול בה גם את העולם הפיזיקלי וגם את החוויות האישיות שאנשים מתקשים להסביר.

מתוך הרעיון הזה הוא בוחן גם עב״מים וחוויות חריגות: אם התודעה היא שמאפשרת לנו לחוות עולם פיזי, ייתכן שהסבר למפגש יימצא באופן שבו נוצרת החוויה עצמה.

## מה הוא עשה בנאס״א?

לפי הביוגרפיה שלו, קמפבל סיים תואר שני בפיזיקה באוניברסיטת פרדו בשנת 1968. הוא התחיל לימודי דוקטורט בפיזיקה גרעינית ניסויית באוניברסיטת וירג׳יניה, אך לא השלים אותם. בהמשך עבד במודיעין טכני, בפיתוח מערכות להגנה מפני טילים ובניתוח סיכונים.

בנאס״א הוא שימש יועץ בתוכנית Ares I. עבודתו עסקה בסיכונים למערכת, לצוות ולמשימה ובסיכויי הישרדותם במקרה של פגיעה. התפקיד מתואר באתרו ובביוגרפיה שצורפה למאמר שלו. הוא היה פיזיקאי שעבד עם נאס״א כיועץ; הרעיונות שלו על תודעה הם שלו ואינם עמדה של הסוכנות.

בשנות השבעים, במקביל לעבודתו המקצועית, הוא החל לדבריו לעבוד עם רוברט מונרו בחקר מצבי תודעה. קמפבל מספר שהיה שותף לתכנון הניסויים וגם השתתף בהם. בטרילוגיה שפרסם בשנת 2003 ניסה להסביר את החוויות האלה באמצעות מודל משותף. תיאור הניסויים והחוויות האישיות נשען כאן על עדותו.

## התודעה, הגוף והמשחק

קמפבל מכנה את המערכת הזאת Larger Consciousness System, ובעברית ״מערכת התודעה הגדולה יותר״. לפי המודל שלו, התודעה של כל אחד מאיתנו היא חלק ממנה. החיים בגוף מאפשרים לנו לפעול, לראות את התוצאות של הבחירות שלנו וללמוד מהן.

אפשר להבין את ההסבר שלו בעזרת משחק מחשב. לדמות שעל המסך יש גוף והיא כפופה לחוקי המשחק; השחקן חווה את המתרחש דרכה. אצל קמפבל, התודעה היא בתפקיד השחקן. זה דימוי שנועד להסביר את הרעיון, ולא טענה שמישהו מצא מחשב שמפעיל את היקום.

ומה אמורים ללמוד? קמפבל מדגיש שיתוף פעולה, אכפתיות כלפי אחרים והתנהגות שפחות נשלטת בידי פחד ואנוכיות. מבחינתו, חוויה חריגה מקבלת משמעות דרך מה שעושים אחריה: איך מתייחסים לאנשים ואילו בחירות מקבלים בחיי היומיום.

## איך עב״מים ומעגלי תבואה קשורים לזה?

בתיאור החלק השני של הראיון שלו עם מאיים ביאליק מוזכרים עב״מים, מעגלי תבואה וחוויות סף מוות. שלוש התופעות נדונות שם כחוויות שעשויות להיות קשורות למערכת המעודדת התפתחות אנושית.

לפי הפרשנות הזאת, מפגש בלתי מוסבר עשוי לגרום לאדם לפקפק בדברים שקודם נראו לו מובנים מאליהם. מי שהניח שכל מה שקיים חייב להתאים לתמונת העולם שלו נתקל פתאום בחוויה שאין לו עבורה הסבר.

מכאן גם ההבדל בינו לבין ההסבר המקובל על מבקרים מכוכב אחר. קמפבל עוסק במקור החוויה ובתודעה שחווה אותה. במודל שלו, עצם שנראה פיזי שייך לאותה מציאות נחווית כמו הגוף שלנו. המרחק שממנו הגיע והחומר שממנו הוא עשוי אינם השאלות היחידות מבחינתו.

המודל מציע פירוש למפגשים, אך אינו קובע מה התרחש בתצפית מסוימת או מי יצר מעגל תבואה מסוים. כדי לענות על השאלות האלה צריך לבדוק את התיעוד והעדויות של כל מקרה.

## האם אפשר לבדוק את המודל בניסוי?

בשנת 2017 פרסמו קמפבל, הומן אוואדי, ג׳ו סובאז׳ו ודייוויד ווטקינסון מאמר בשם On Testing the Simulation Theory. הם הציעו ניסויים המבוססים על ההנחה שלסימולציה יש משאבי חישוב מוגבלים, ושאפשר לזהות את המגבלות האלה בדרך שבה מידע מופיע בניסוי.

באתר המחקר שלו מתוארים ניסויים שנועדו לבדוק היבטים של ההשערה. המקורות שנבדקו לכתבה אינם מספקים תוצאה עצמאית שמוכיחה את המודל. גם אם יימצא בניסוי ממצא חריג, יהיה צורך לבדוק בנפרד אם יש לו קשר לעב״מים או לכוונה שמאחורי מפגש.

כדי לבדוק איך קמפבל מבקש לעבור מן הרעיון לניסוי, אפשר לפתוח את המאמר On Testing the Simulation Theory המקושר למטה. השאלה היא איזו תוצאה תבדיל בין המודל שלו לבין התחזיות הפיזיקליות שעליהן נשען הניסוי.

וידאו

## החוקר מסביר את הרעיון

תומס קמפבל אצל מאיים ביאליק: תודעה, מציאות ומשמעותן של חוויות חריגות. הראיון באנגלית.

## מקורות להעמקה

המאמר מבוסס על פרסומים ועבודות של החוקרים המוזכרים בו. הקישורים מובילים לחומרי המקור.

* [הביוגרפיה הרשמית: השכלה, עבודת הייעוץ והמחקר עם מונרו](https://www.my-big-toe.com/about/tom-campbell/)

* [My Big TOE: יסודות המודל, מקור מטעם המחבר](https://www.my-big-toe.com/theory/core-elements/)

* [My Big TOE: התפתחות התודעה ובחירה חופשית](https://www.my-big-toe.com/theory/consciousness-evolution/)

* [Mayim Bialik’s Breakdown: הראיון המלא, חלק שני](https://www.youtube.com/watch?v=tdlcUSSqb1o)

* [Campbell ושותפיו: On Testing the Simulation Theory, 2017](https://ijqf.org/archives/4105)

* [עמוד הניסויים הרשמי: מטרות והיסטוריית המחקר](https://www.my-big-toe.com/about/quantum-physics-experiments/)