הסריקות שהגיעו לסטנפורד
לפי הסיפור שמסר גארי נולן למגזין סטנפורד, שני אנשים הגיעו למעבדתו עם סריקות מוח של טייסים, אנשי מודיעין ואנשים נוספים שסבלו מתסמינים שונים. אצל חלקם הועלתה אפשרות של קרבה לעצמים בלתי מזוהים, אך הסריקות לבדן לא קובעות מה גרם לממצאים.
נולן סיפר שאחד המבקרים הציג את עצמו כאיש סוכנות הביון האמריקאית לשעבר, והאחר כבכיר בחברת תעופה וחלל. הבדיקות העבירו אליו שאלה רפואית מוגדרת: האם יש דפוס משותף אצל האנשים שהופנו אליו, ומה אפשר ללמוד ממנו?
למה דווקא חוקר של תאים וסרטן
נולן הוא פרופסור במחלקה לפתולוגיה, בעל דוקטורט בגנטיקה. עבודתו עוסקת בין היתר באימונולוגיה, דלקת וביולוגיה של סרטן. בפרופיל הרשמי שלו מצוינים יותר מ 350 מאמרים ו 50 פטנטים אמריקאיים.
המעבדה שלו מפתחת שיטות למדידת סמנים רבים בתוך תאים וברקמות. בבדיקה של מקרה כזה צריך לחבר בין הממצא הביולוגי לבין ההיסטוריה הרפואית של האדם. הסבר אפשרי לממצא דורש בדיקה נפרדת מן הממצא עצמו.
הסיפור חוזר מול המצלמה
בריאיון עם מיים ביאליק מינואר 2026, שנכלל בארכיון קרן סול, נולן חוזר למקרים רפואיים בלתי מוסברים ולהשערה של פגיעה מנשק אנרגיה. השיחה כוללת גם את אפשרות הקשר בין מפגשים חריגים, תפיסה ותודעה. במאי הופיע ב CBS לצד הדיון המחודש בתיקי הפנטגון.
יש כאן שתי נקודות כניסה שונות: שיחה ארוכה על מחקרו ועל השקפת עולמו, וראיון חדשותי ממוקד יותר. בשתיהן כדאי להקשיב להבחנה בין מה שהוא בדק בעצמו, מה שנמסר לו ומה שהוא חושב שעשוי להסביר זאת. הסרטונים מוטמעים בהמשך הכתבה.
מקורות: מיים ביאליק: עמוד הריאיון עם נולן, 27 בינואר 2026 · קרן סול: הריאיון בארכיון המדיה, ינואר 2026 · CBS News: נולן על המוח ותיקי הפנטגון, 22 במאי 2026
הראיונות המקוריים
גארי נולן ב CBS News
הריאיון שפורסם ב 22 במאי 2026, על רקע פרסום תיקי הפנטגון. נולן מתאר את עיסוקו בהשפעות המדווחות של מפגשים חריגים על המוח.
הריאיון הארוך עם מיים ביאליק
פורסם ב 27 בינואר 2026 ומופיע גם בארכיון קרן סול. השיחה רחבה יותר מהמקרים הרפואיים וכוללת תפיסה, חוויות אישיות וחקר חומרים.
מה באמת אומר ״חומר לבן״
בתיאורים של המקרים חוזר הביטוי ״חומר לבן״. מדובר ברקמה הכוללת סיבי עצב רבים ומעטפת מיאלין, המסייעים לתקשורת בין אזורי המוח. ממצא באזור הזה יכול להיות בעל משמעות רפואית, אך התמונה לבדה אינה מספרת מי או מה גרמו לו.
לפי Cleveland Clinic, מחלת חומר לבן עשויה להיות קשורה לפגיעה באספקת הדם ולגורמי סיכון מוכרים. לכן אין לתרגם אוטומטית כתם בסריקה ל״רקמה מתה״, לתקיפה חיסונית או לחתימה של חשיפה לעב״ם. שאלת המקור מחייבת את ההיסטוריה הרפואית, סוג הבדיקה וההשוואה לבדיקות קודמות.
הוואנה אינה שם אחר למפגש עם עב״ם
תסמונת הוואנה, המכונה במערכת האמריקאית גם אירועי בריאות חריגים, היא קבוצת דיווחים רפואיים שנחקרה בפני עצמה. במחקרי NIH שפורסמו במרץ 2024 לא נמצא דפוס עקבי של פגיעה שניתן לזהות ב MRI בהשוואה לקבוצות הביקורת.
החוקרים הדגישו שהתסמינים אמיתיים ושממצא כזה אינו שולל אירוע קודם שלא הותיר סימן מדיד בשיטות שבהן השתמשו. אלה אינם בהכרח אותם אנשים שנולן בדק, והמחקרים אינם מחקר על עדי עב״מים. החיבור בין שני הסיפורים הוא שאלה לבדיקה, לא זהות שכבר נקבעה.
פגיעה במוח ויכולת תפיסה הן שתי שאלות
בכתבת סטנפורד מוזכר גם העניין של נולן בשני אזורים: הגרעין הזנבי והפוטמן. כאן כיוון השאלה משתנה. במקום לשאול מה נפגע, הוא מתעניין בקשר האפשרי שבין מבנה המוח לבין תפיסה ואינטואיציה.
ממצא שמופיע אחרי אירוע אינו בהכרח נוצר בגללו. ייתכן שהיה קודם, וייתכן שאין ביניהם קשר. כדי להבחין בין האפשרויות נחוצים נתוני בסיס וקבוצות השוואה. אין בידינו בדיקת מוח שמאפשרת לקבוע מי פגש תבונה אחרת.
איך הופכים סיפור רפואי למחקר שאפשר להמשיך
השלב המעניין הבא יהיה השוואה מסודרת: מתי החלו התסמינים, מה נמדד סמוך לאירוע, מי פענח את הבדיקות והאם צוות נוסף מגיע לאותה תוצאה בלי לדעת מראש את סיפורו של הנבדק. זו הצעה למבחן, לא תיאור של ניסוי שכבר הושלם.
בשביל העדים, יש חשיבות לעצם האפשרות שמישהו יקרא ברצינות את התיק הרפואי שלהם. בשביל המחקר, השאלה היא אם אפשר לזהות תבנית שתישאר יציבה גם כשמסירים מהתיק את המילה עב״ם.
נולן נמצא גם בצד שמנסה ליצור מגע
שמו של נולן מופיע בין מחברי מסמך Skywatcher מאפריל 2025. זהו קשר מתועד למיזם שבוחן דרכים לעורר או לזהות תגובה של תופעות אוויריות. הוא אינו מעיד כשלעצמו על השתתפות במבצע צבאי.
בפרסום First Contact של מגזין סטנפורד, המקושר ברשימת המקורות, אפשר לחזור לתיאורו של נולן את הפנייה ואת הבדיקות. שם מתחיל הבירור של מה הגיע למעבדה ומה הוא הסיק מן החומר.
מקורות: Skywatcher: מסמך המסגרת המקורי מאפריל 2025, עותק ארכיוני
הכתבה המקבילה
Skywatcher הבטיחה שקיפות. קולהארט טוען שהפעילות הפכה לחשאית הסיפור של Skywatcher וּווייט סנדס