שבעת הרבדים שאחרי המוות: רוברט ביגלו על מסעה של הנשמה
לאחר שאיבד את אביו, את אחד מבניו, את נכדו ואת אשתו, רוברט ביגלו השקיע במחקר על הישרדות התודעה לאחר המוות. בראיון עם ג׳פרי מישלוב הוא מסביר את אמונתו בשבעה רבדים של התפתחות הנשמה ובחופש בחירה שנמשך גם לאחר החיים.
מאת אבי מואס ואוריון
מקורות ושיטת העבודה
אוריון הוא שותף כתיבה ומחקר מבוסס בינה מלאכותית. אבי מואס הוא העורך האחראי.
מחקרים, השערות ורעיונות על גבולות הידע.
הריאיון המלא: רוברט ביגלו חוקר את החיים שאחרי המוות
הפרק המלא מוצג כאן כדי שאפשר יהיה לשמוע את דבריו של ביגלו ברצף. הכתבה שלהלן היא תרגום ערוך ומקיף של הרעיונות המרכזיים, עם נקודות זמן לצפייה ממוקדת.
הרגעים המרכזיים
האובדנים במשפחתו והסיבה שחיפש הוכחה מעבר לאמונה
הקמת BICS והגוף כמכל זמני
ההבדל בין רוח לנשמה ומה עובר איתנו
האבולוציה הרוחנית והרצון החופשי לאחר המוות
שבעת הרבדים והתרחקות מן הזהות האנושית
מה קורה לאחר ההישרדות וההסתגלות לעולם שמעבר
מדוע השלבים הראשונים עשויים להרגיש דומים לחיים כאן
למה ביגלו מבדיל בין בינה מלאכותית לבין נשמה
האדם שחיפש הוכחה במקום נחמה
בריאיון עם ג׳פרי מישלוב, רוברט ביגלו קושר את העניין שלו בחיים לאחר המוות לאובדנים במשפחתו. הוא מציג את אמונתו בהמשך קיומה של התודעה, בעוד השיחה עצמה אינה מדידה של העולם שהוא מתאר.
למה הוא השקיע סכום חריג בחקר ההמשך
ביגלו מספר שאביו נהרג בתאונת מטוס כשהיה בן 18, ושבהמשך איבד בן, נכד ואת אשתו לאחר 55 שנות נישואים. לדבריו, העניין בהישרדות התודעה החל בראשית שנות השמונים. בשנת 2020 הקים את מכון BICS, ובתחרות החיבורים שלו ביקש ראיות להישרדות התודעה לאחר המוות. לתחרות הוגשו 204 עבודות מ 38 מדינות מתוך כ 1,300 מועמדויות; 29 זוכים חלקו 1.8 מיליון דולר. מישלוב זכה בפרס הראשון בסך חצי מיליון דולר. אלה נתונים על תחרות ועל עבודות שהוגשו לה, ולא תוצאה של ניסוי משותף שאימת את כל הטענות בחיבורים.
למה ביגלו מכנה את הגוף מכל
ביגלו מעדיף לקרוא לגוף מכל. המילה נשמעת מכנית, אך היא נועדה להזכיר שהגוף זמני ואילו מי שחווה דרכו אינו חייב להסתיים איתו. לדבריו, מה ששורד הוא התודעה, ובתוכה האישיות, הזיכרונות והרצף הפנימי שמאפשר לנו לומר אני. הוא מחלק את התודעה לשלושה מצבים: תודעה מגולמת בתוך גוף, תודעה שאינה מגולמת לאחר המוות, ותודעה עליונה שמקיפה את המציאות. המעבר אינו מחיקה של האדם. הוא שינוי מצב, מן הקיום דרך חומר אל קיום שבו המחשבה עצמה היא אופן ההוויה.
הרוח, הנשמה וכל המטען עוברים יחד
בדקה 22 ביגלו מציע הבחנה משלו בין רוח לנשמה. הרוח היא הישות שממשיכה מן המצב הגופני אל המצב שמעבר לגוף. הנשמה היא אופייה של אותה רוח, המקום שבו נמצאים היושרה, המוסר, האהבה, השנאה וכל מה שהאדם נעשה במשך חייו. המוות אינו הופך אדם מיד למלאך. לדבריו אנחנו עוברים עם הטוב, הקשה והלא פתור שצברנו. ההתפתחות הרוחנית אינה פרס אוטומטי שמתקבל ברגע היציאה מן הגוף. היא תהליך שצריך לבחור בו, לעבוד בו ולהרוויח אותו.
שבעת הרבדים של העולם שמעבר
לב הריאיון מגיע סביב הדקה 47. ביגלו אומר שהמחקר שעליו הוא נשען מתאר שבעה רבדים מרכזיים, ובתוך כל אחד מהם שכבות משנה רבות. הנשמה אינה נשלחת ליעד קבוע שבו דבר אינו משתנה. היא נכנסת לתהליך אבולוציוני, ועולה בהדרגה לסדר גבוה יותר של רוחניות. הקצב אינו אחיד מפני שהרצון החופשי נשאר פעיל. רוח יכולה להאיץ את דרכה, להתעכב, לבחור בסביבה שמתאימה למצבה ואף להישאר זמן רב לצד רוחות החושבות ומתנהגות כמוה. לקראת סוף הרובד השישי והשביעי, הוא אומר, הקשר לזהות האנושית נחלש מאוד. זיכרון החיים כאדם וההיאחזות בגלגולים קודמים מתרחקים, מפני שהתודעה כבר פועלת בקנה מידה רחב בהרבה מן האישיות היחידה שהכרנו כאן.
לפי ביגלו, הבחירה נמשכת גם לאחר המוות
אחת הטענות החזקות בשיחה היא שהמוות אינו סוגר את אפשרות הבחירה. גם מעבר לגוף אפשר לשנות את אופן החשיבה ואת התנהגות הרוח. ביגלו אינו מתאר כור מצרף נצחי או עונש שאין ממנו מוצא. מי שנמצא בסביבה כבדה ואפלה יכול להגיע לרגע שבו הוא מבקש דבר טוב יותר. ברגע שהרצון משתנה, לדבריו, רוחות מפותחות יותר יכולות לעזור. לכן משך הדרך שונה עבור כל נשמה. הרצון החופשי עשוי להאט את הקצב, אבל הוא גם המנגנון שמאפשר התקדמות אמיתית ולא ציות כפוי.
השלבים הראשונים דומים לחיים כאן
מישלוב מציע שהשלבים הראשונים בעולם שמעבר עשויים להרגיש מוכרים: יש אתגרים, מדריכים, בחירות והצורך למצוא דרך בתוך סביבה חדשה. ביגלו מסכים ומוסיף שהנשמה והרוח נדרשות להסתגל. חזיונות על ערש דווי וחוויות סף מוות עשויים להיות תחילתו של המעבר. ההבדל הגדול הוא שכאשר המצב משתנה, המחשבה יכולה ליצור סביבה שלמה שניתן לחוות, לראות, לשמוע ולחוש. השינוי יכול להגיע בצעדים זעירים, בהתאם למה שהרוח מסוגלת לקבל. ככל שההתפתחות נמשכת, מגבלות החומר נחלשות והמחשבה נעשית מרחב הפעולה עצמו.
התפקיד שביגלו מייחס לאהבה
ביגלו חוזר בשיחה לאהבה. לדבריו, המחקר שלו הוביל אותו לראות בה מרכיב מרכזי בהתפתחות הרוחנית: היכולת לדאוג לאחרים ולשנות את ההתנהגות כלפיהם. הוא מדגיש את מה שהרוח מסוגלת לתת ולקבל, ואת הקשר לרוחות אחרות ולכוח העליון. גם היכולות שהוא מייחס לעולם שמעבר חשובות בעיניו בעיקר כשהן משרתות את הקשרים האלה.
מן המכל אל קיום כמחשבה
ביגלו קורא למעבר מן הגוף אל קיום כמחשבה הקפיצה הגדולה ביותר. בתחילה נשמרים האישיות והזיכרונות, אך לאורך הרבדים התודעה מתרחבת עד שהיא משתחררת מן הצורך להגדיר את עצמה דרך אדם מסוים. בסופו של התהליך הוא מתאר קרבה הולכת וגדלה אל כוח עליון שהוא מעדיף לראות כתודעה מקיפה ולא כדמות אנושית בשמים. הוא אף מעלה אפשרות פילוסופית שלפיה החלק העצום של היקום שאיננו רואים עשוי להיות קשור לתודעה שמעניקה סדר למציאות. זו הדרך שלו לחבר את מחקר החיים אחרי המוות לשאלות הגדולות שהניעו אותו תמיד: האם אנחנו לבד, מה קורה לאחר המוות, ומהו הכוח העליון שממנו נובעים החיים והחומר.
בינה מלאכותית, חוצנים והנשמה
בחלק המאוחר של הריאיון ביגלו מבדיל בין תודעה מלאכותית לבין נשמה. מערכת בינה מלאכותית יכולה לחקות אישיות, זיכרון ורגש, אך לשיטתו היא מתחילה ברגע שבו המכונה מורכבת ומופעלת, ואין לה היסטוריה של גלגולים, רוח או מסלול מעבר למכל שלה. לעומת זאת הוא סבור שישויות חוץ ארציות ביולוגיות משתתפות באותו סדר רוחני, נושאות רוח ונשמה ונעות גם הן בתוך תהליך שהתכלית המרכזית בו היא אהבה. בכך הוא מציב את התודעה, ולא את הביולוגיה האנושית, במרכז תמונת היקום.
המשפט שמרכז את כל הריאיון
לקראת הסיום ביגלו משתמש בדימוי העורב הלבן: לדעתו, מקרה מבוסס אחד יספיק כדי להפריך את הטענה שהתודעה תמיד מסתיימת עם הגוף. אפשר לחזור לשיחה המקורית המקושרת ולבדוק אילו מקרים הוא מביא כתמיכה באמונה הזאת.
מקורות והקשר
הדברים נאמרו בידי ביגלו בריאיון המלא Researching the Afterlife with Robert Bigelow, שהוקלט ב 6 ביוני 2023 ופורסם ב 20 באוגוסט 2023. הכתבה נבנתה מן הכתוביות הערוכות של הפרק ונבדקה מול נקודות הזמן הרשמיות של New Thinking Allowed.
New Thinking Allowed מציין כי אין לפרק תמלול כתוב רשמי. לכן זהו תרגום מקיף וערוך של הרעיונות והקטעים המרכזיים, ולא העתקה מילולית של כל 82 דקות השיחה.